סיפור אמיתי שאוליי היה לו המשך...

אוקיי הכול קרה ככה

שמי טלי אני בת 16 מרחובות

יום אחדד אמא שלי ביקשהה מימני לבוא איתה לבית של חברתה שגרה בנס ציונה ואני כמובןן
הסכמתי כמו ילדהה טובה חח

שם הכרתי תבת של החברה של אמא שלי שקורים לה לידיה והיא בת 19 היתידדנו ונהינו
חברות אפילו טובות

לידיה יש חבר בן 20 קוראים לו אילייה ולאילייה יש אח תאום בשם מארק

לידיה הציעה לי באותו ערב שישי לצאת איתם ואני הסכמתיי הכוונה של כול הערב זה לא
סתם היה לצאת אלה להכיר בני לביןן מארק [אח התאום של חבר של לידיה]

כןן הכרנו היה נחמדד יום למחרתת שלושתם באו להסוףף אותי אם האוטו של מארק ואיליהה
מהביית לנסועע לים זה היה מוצא שבת בערב

נסענו שם אינ ומארק נישארנו לבדד והיתנשקנו ונהיהנו חברים

מארק משרתת בצבא בחיל השיריון כאילו קרבי והוא יוצא לעיתים רחוקות מאותו יום אני
חיכיתי לו חודשש כול החודש רק דיברנו בפאלפון

בשישי אחרי החודש הוא יצא ונסענו לטייל

שבוע לאחר מכן הוא אותפעת יצאא ואז נסענו למועדוןן ביפוו

אחרי המועדון סביבות שעה 5 יצאנו מסטולים מהמועדון חח ונסענו במונית אני מדגישה שלא
תגידו שאנחנו לא אחריים חח לבית של אילייה ומארק בראשון .

אחרי שהגענו אני ומארק ניכנסנו לחדר שלו ולידיה ואילייה ניכנסוו לחדר של איליהה
,כןן באותו לילה אני שכבתי אם מארק בפעם הראשונה הוא לא ידע שהוא הראשון שלי [

רק אחרי שהוא כבר הסיע אותי הביתה למחרת הוא הבין בגלל הכתם שהיה על המיטה

אבלל זה לא הפריע לקשר שלנו אפילו חשבתי שזה יחזקק את זה עוד יותר

שבועיים לאחר מכןן יצאתי איתו אבל לא לכול הלילה סתם לטייל קצת וזהו

אחרי זה הוא נסע כמו תמיד לחודשש והינה סוףף החודש כבר מתקרב עוד יומים מארק יוצא
מהצבא ניצא לטייל ואופפ מצלצל הפלאפוןן שלי ורשום מארק המאמי מצלצל אני עונה בשימחה
ואזז הוא אומר לי טלי יש לי מהו חשוב להגיד לך ואני כזה נוו בבדר מחרתיים אתה בא
נדבר והוא אומר לי אנילא חושבב שתרצי לצאת בשישי איפילו אני חושב שאנחנו לא מתאימים
בואי ניפרדד ואני בואותה הדקהה ניכנסתי לשוקקק טוטאלי ואמרתי רקק בשישי נדבר והוא
אמר אוקיי

ואז אחרי כול הבכי שאלתי למ מה עשיתי לא טוב והוא אמר את תביני הכול בשישי

כשבאתי באותו יום שישי לראשון לגן העיר ראיתי את מארק יושב אם מישהי

שאלתי את לידיה שישבה ליד איליה מי זאת והיא אומרת לי זאת החברה החדשה של מארקק

ואני מיבפנים נישברתי אני חייכתי שמחתי צחקתיי כי כול הזמןן הוא וחברתו החדשהה
היסתכלו על תגובותיי ואזז לקראת 1 בלילה אמרתי לכולם ביי אף אחדד לא הביןן למה אני
הולכת כול כך מוקדם וחברתי לידה רצהה אחריי ואני פשוטט היתישבתי במדרגותת שליד
הגןןן והדמעות פשוטט זלגווו לא היה לי תכוח לדבר מרוב הכאבב שהרגשתי רציתי למווותת
וגם שתיתי מלאאא באותו ערבב ממש הישתכרתי

לא רציתי ללכת לישוןןן רציתי רק להירדםם ולא להיתעורר אבל עבר שבוע מאותו שישי
עדיין אני בוכהה עדיןן כואב לי כי מאותו רגע אפילו לא דיברתי איתוו רק שמעתי אליו
מהצדד

כןן אני יודעתת שזה נישמעע ממש כואב מה שאני כותבת אבל תאמינו לי זה יותר כואבב ממה
שמתארים את זה ואני לא מבינה תבחורה הזאתיי שאכשיו חברה שלו איך היא יכלה להתחיל עם
מישהו שיש לו חברה אני רוצה לראות מה תיהי תגובתהה כמארק יחזור אליי כי אני אומרת
לכם לא מבטיחהה רק אומרתת ש1 אני לא יוותר עליוו אני ימשיךך לרצותת אותו 2 היא לא
תחכה כול כך הרבה כמו שאני חיכיתי 3 אומרים שכשבן אדם ניפרד מימך סתם ככה וגורם לך
לסבול בלי שום סיבהה תמיד יחזור אלייך בחזרה על ארבעה

אני כמובןן לא רוצה שמארק יבוא אליי על ארבעה אני רק רוצה אותו שוב איתי

כי בילעדיו יש לי הרגשה של ריקנות של כאבב וברגעים אלה אני ממש בוכהה כי אוליי
מבחוץץ ניראה שכבר הכולל עבר הכול סבבה

אבלל מבפנים יש תכאבב הנוראהה