זה כבר לא אותו ידידות טובה

מוצאת את עצמי יושבת בחדר וחושבת,

חושבת על אותם ימים יפים,

על אותם רגעים בילתי נישכחים,

על אותו מבט שאותי כבש,

על אותה נשיקה שמקווה שאותה לא תשכח

כי אני, אני בחיים לא אשכח

איך ישבנו ודברנו ואליי התקרבת

בלי שום ספק אותי נישקת.

אולי זאת היתה טעות

כי בעצם הינו ידידים טובים

אבל זה היה ממש כמו חולם

ומשהו בליבי אמר לי להמשיך לחלום.

אני זוכרת הכל... כל מילה כל נשיקה

כל חיבוק שממך יצא אני לא מבינה

איך ביום אחד אותי בלבלת ומראשי לא יצאת

אהבתי אותך הכי בעולם אך רק בתור ידיד

ואחרי מה שהיה הכל ישתנה באותו שניה

מידידות הכי טובה זה נהפך למשהו שונה

משהו שקשה להסביר קשה לספר

כי אליך יש לי רגש רגש לא מובן

כי זה די מוזר להרגיש משהו

לאדם שהיה אליי הכי קרוב שעליי ידע הכל

הדבר היחיד שמצליחה להבין זה...

שידיד כבר לא תיהיה ומקווה שאת זה תקבל.....