זיכרון ישן ,

הכל התחיל , אז בחטיבה , ביום הראשון ,



עברנו אחד ליד השני , המבט נלכד בעינינו , לא יכולתי להווריד את העיניים שלי ממנו ,




ראיתי אותו כל יום ביומו , בהפסקות , בשיעורים .



לא יכולתי שלא להפסיק לחשוב עליו , והכל , הכל היה במבטים ,



מבט אחד שאומר הכל .



המשכנו ככה , עם המבטים , המבטים המפגרים האלה , שלא יכלוו להפסיק ,



דיברנו , הכרתי אותו המון זמן , אבל בחיים לא ממש חשבתי עליו בתור ידיד ,



סתם אחד שאני מכירה , ובטח שלא בתור אחד שאני יאהב ?



ביסודי היינו בכתה מקבילה ידעתי את שמו , והוא את שמי , לא היה ממש קשר , סתם
היכרות מן הסתם , הכרתי כמעט את כל השכבה ,



אבל שעלינו לז' , פתאום הכל השתנה , היינו ביחד בהסעה וזה מה ששינה את הכל ,



הוא היה בא , מדבר איתי , יושב לידי , שומר לי מקום לידו , היינו מדברים ,



מדברים על הכל , עד שפעם אחת הוא הביא לי את האיי סיי שלו , וממש דיברנו ,



הוא שאל אותי עם דלוקים על מישי כדי לספר לה את זה ?

אז אמרתי לו שלא , אז הוא אמר שזה לא משנה שהוא כבר אמר את זה , ברגע הזה הייתי הבן
אדם הכי מאוושר על פני כדור הארץ , כי כמובן חשבתי שהוא מתכוון אלי ,נפגשנו , הוא
אפילו התקשר אלי כמה פעמיים לשאול איפה אני , אבל הכל , הכל בתור ידיד , מה שאני
בהתחלה לא הבנתי ,

המשכנו לדבר , כבר היה לי את הפלאפון שלו , התכתבנו , באס אם אסים , התחברנו , ואז
ממש הרגשתי שזה חזק , שאני ממש מאוהבת , שאין דקה שאני לא חושבת עליו ,

מה הוא עושה ?

על מה הוא חושב ?

עם זה עליי ?

מחר אני יראה אותו ?

המחשבות האלה לא הפסיקו לרדוף אותי , אז כן בהתחלה זה היה מושלם ,

יצאנו לטיול שנתי , ומה מסתבר ? שהוא ייצא איתי , כלומר שהכתה שלי והכתה שלו יצאו
באותו מחזור ,

הייתי מאושרת , ממש .

דיברנו , כל הלילה הוא היה בחדר שלי , כולם ראו את זה , דיברנו , והמון ,

באותו ערב הוא כנראה התקשר אליי , והשאיר הודעה של איזה 5 דקות , שלא נאמר בה כלום
, אני לא יודעת בדיוק למה הוא התקשר , הפלאפון שלי היהה סגור , אבל ההודעה נשמעה .

אז כן , הטיול נגמר , והרגשתי שאנחנו ממש קרובים , וכן , המשכנו לדבר כמו פעם ,
אפילו יותר חזק ,

אבל מה , מה עם האמת ? , הרי לא הגיוני שהכל מושלם כמו שזה נראה ,

מסתבר שהילדה שהוא אמר לה שהוא דלוק עליה , הייתה חברה שלי , והוא היה בחדר שלי
בטיול ? בגללה , היינו ביחד , למרות שזה לא היה נראה שהוא אוהב אותה , זה מה שהיה.

ואיך גליתי את זה , כאשר ראיתי בשין שלה הודעה ממנו , שהוא מת עליה ושהוא פשוט
מאוהב בה רציתי להרוג מישהו לא ידעתי מה לעשות , הרי חשבתי שהוא מרגיש כלפי משהו ,
למרות שההודעה הזאת נשלחה חודשיים לפני שכל הדברים האלה קרו , אבל בכל זאת ? הרי
יובל ידעה שאני מרגישה אליו משהו ? אולי ההודעה הזאת היא רק בתור ידיד ? לא ממש
ידעתי ,

אבל בדבר אחד הייתי בטוחה , שאני חייבת לנתק קשר , שאני לא ייפגע ,

כן , הוא המשיך לשלוח הודעות , אבל לא עניתי , הרי בכל זאת , הכל בתור ידיד ,

הוא ניסה לדבר איתי בהסעה , אבל לא התייחסתי , היה נראה לי עדיף שזה ישאר ככה ,
שאני לא יפתח סתם דברים , והיום ?

היום , שאנחנו עוברים אחד ליד השני , אנחנו לא מדברים , שום מילה , רק מבט , מבט
אחד של אכזבה ,

אני מודה אולי טעיתי , אבל זה היה נראה לי המעשה הכי פשוט והכי טוב לשנינו , היה
קשה אבל התגברתי על זה , אבל , תמיד , תמיד ישאר איזה שהו צד בלב שלי , שירגיש
כלפיו משהו

ואולי עוד כמה שנים אני יצטער על כל מה שעשיתי , שלא הייתי בסדר בכלל , אבל הצפיות
האלה , הצפיות האלה כל יום שכמעט הרגו אותי , שלא הפסיקו , חוזרות על עצמן , שאני
רואה אותו שוב , ושוב פוסע לידי , מסתכל עלי , במבט של אשמה , של " הרסת הכל " ושל
" אני לא מבין למה ? " , לא יכולתי להסביר לו , לא יכולתי לדבר איתו , לא יכולתי
להגיד לו מה אני מרגישה כלפיו ? ואם זה בא גם מהצד שלו ? ואם זה אמיתי בכלל ?
התאכזבתי המון , ובעיקר ? מעצמי , הייתי כ"כ תמימה , איך יכולתי להיות בכזאת בועה
של אשליה , הרי לא כל מה שרוצים שיקרה , קורה , האשליה הזאת , של " הכל מושלם " רצה
לי תמיד בתוך הראש , והיה נראה שהיא דיי קרובה אלי , שאני מושיטה יד ואני כבר שם ,
ועוד צעד אחד , צעד אחד קטן , ואני שם , שם במקום הכי מושלם בעולם , אבל כן , הבועה
התנפצה , ואולי ? אולי הכל היה אמיתי ? לא יכולתי לדעת , ואני גם לא ידע , וכעת ,
אני יושבת וכותבת את הסיפור הזה , האהבה הזאת , שהייתה בדיוק מספר מועט של חודשים ,
חודשיים קסומים , אומנם של אשלייה , אבל אשלייה מתוקה , היה שווה כל רגע , כל רגע
ממה שקרה , כל מבט שלו , כל חיוך , כל הודעה , הכל , לא הייתי מוותרת על כלום .

עוד שבוע בדיוק החופש הגדול , חודשיים שלמים , בלי המבט הזה , של האכזבה , שכ"כ
יחסר לי ,

השחצנות שלו , היופי , העיינים הירוקות שאומרות הכל , האמיתיות , הגוף המושלם ,
הפנים האלה , שבחיים אבל בחיים לא ישכחו לי מהראש ,

הסיפור הזה נגמר , מבחינתי נשאר רק זיכרון ישן , זיכרון ישן ומתוק , שאף אחד לא
ישנה .