זה לא שיר זה משהו חמוד

*שלום יקירי, הגעגוים אוכלים אותי. אני שוב רוצה להרגיש עד כמה אתה

אוהב אותי. רק מעצם המחשבה עליך כבר הלב שלי

*דופק חזק. אני זוכרת טוב את הערב בו לחצתה לי את

היד ואמרת בואך למושב, אל תפחדי, זה לא אי

*השדים. זה היה נפלא כי כבר בשבוע הראשון פתחתה לי את

המדליון שהי התלוי על צווארי, שמתה את תמונתך ואז עמדתה על

*הרגליים ובלחיים סמוקות ובישניות טבעיות כל כך הוצאת את

הטבעת שירשת מסבת, השחלת אותה על , אצבעי ואמרת שאני

*שלך ואפילו שמת קרם כדי להקל על ההשחלה. היית

נהדר, כמה שאני מתגעגעת אליך, אל המושב ואל האוכל שהוא

*מזין נפלא. אתה זוכר אאת הלילות איך ליקקנו

גלידה בקיוסק על יד הכביש ורקדנו במועדון צמוד צמוד

*זה לזו. אמא שלי הייתה מתעלפת לו ראתה איך נשקתי לך

וחיבקתי אותך. אחר כך פגשתי את האח שלך

*את הקטן, שהיה בעצם גדול למדי וליטפתי את

ראשו. אתה זוכר איך אכלנו את התרנגולות ואספנו את

*הביצים. אכן, אלו היו ימים יפים ועד היום חסרים.



אחרי שקראתם עכשיו תקראו רק תשורות עם הכובית*

שורה כן שורה לא