איך שהסורגים הפרידו בינינו- חלק 25

הוא לקח אותי לאכול חומוס שהיה הכי טעים בעולםםםםםם כולוו...... הוא לקח אותי
לאיזה מקום שיושבים בו חברים שלו כולם עשנו נרגילות.. והיו גם יהודים שם שהתפלאתי
לראות שיושבים ביחד.... ואז ראיתי את חבר שך אחי ורותם.. איציק..!

כשהוא ראה אותי הוא היה בהלםםםםם .... הלם גמור הוא עזב את הנרגילה קרא לי לצד ואמר
לי:"תגידי מה את עושה איתוו??!!"

אני:"סליחה?"

איציק:"אני יודעת שזה לא ענייני אבל אחיך יודע שאת באזור הזה?"

אני:"אמא שלך יודעת שאתה כאן?"

איציק:"עדן אל תתחכמי זה לא צחוק!!!"

אני:"תגידו לי מה יש לכם מאמיר הזה?"

איציק:"לי אין כלום את רואה שהוא חבר שלי ואני חבר של חברים שלו ויושב פה קבוע אבל
את בחורה ועוד יהודייה אין לך מה לחפש באזור של הערבים עדן! את כמה רמות מעל כל
החרטה הזה"

מה שאיציק אמר לי במשפט האחרון... זה אולי קצת טיפה השפיע עליי מכל מה שאמרו לי עד
עכשיו בקשר לאמיר.... אני לא אומרת שזה היה ניראלי בסדר גמור לשבת שם איתם ולטייל
עם אמיר בכזו חופשיות.. אבל התפטתי מאוד... אני חיה בשביל הפיתויים האלה שהורגים
אותי וגורמים לי לחיות כל פעם מחדש..!

איציק ביקש שאני יילך יפה וזה לא משהו רע נגדי או נגד אמיר פשוט שאיכשהו הוא יעזור
לי לצאת מהמקום... אבל ידעתי שגם אם אני ייצא.. זה לא יעבור לי כ"כ בשתיקה.. כי
איציק כמובן יעביר את זה לרותם ולאחי.. הם חברים טובים שלושתם.

אבל עדיין סירבתי ואם כבר אני כאן אז נישארתי.. איציק גם נשאר כנראה כדי לשמור
עליי.

אמיר היה נבוך והבין פה ושם מה היה נושא השיחה שלי ושל איציק.. הוא עישן נרגילה ולא
דיבר יותר מדי.... אחרי רבע שעה הוא אמר לי בואי נזוז אני ייקח אותך הביתה...

דווקא השתלבתי יפה עם הח'ברה... והצחקתי אותם הם לא רצו שאני יילך אבל ניכנסנו
למכונית שלי והוא נהג...

הדלקתי סיגריה והוא עצר באיזה פינה ואמר:"עדן לא ניראלי שזה בסדר כל העניין פה"

אני:"איזה עניין על מה אתה מדבר?"

אמיר:"כל המפגשים שלנו השיחות שלנו.. לא יודע איך הגעתי לזה אני מרגיש שזה לא
בסדר..."

התחלתי להבין פה ושם שכנראה עפתי רחוק מדי....

אני:"אתה חושב שהלכנו רחוק מדי? אנחנו בסה"כ ידידים אמיר, כיף להיות ולהסתובב איתך
וגם להכיר את הצד שלך...."

אמיר:"עדן בואי תביני משהו, את בשבילי לא כמו כל היהודיות שיצאתי איתם..... אותם
מצטער להגיד אבל דפקתי וזרקתי.. לא היה לי קשר רציני עם אפחת מהן... ולא הכרתי אותם
לא למשפחה לא לחברים שלי לא לאפחד.... הם לא היו רציניות.. ואני מרשה לעצמי לגלות
לך כמה דברים..

ערבים-זה לא יהודים.. אצלנו זה קצת.. אחרת."

הקשבתי לכל מילה ומילה שלו............... הוא המשיך..:"יכול להיהרס לך השם הטוב
שלך ברגע..... רק בגלל שאת מסתובבת עם ערבי שהוא כמו "אח שלך" שאת זה אנשים בחוץ לא
כ"כ יודעים.

בחורות זה שונה מגברים כי חצי מהחברים שלי הם יהודים אבל להסתובב עם יהודייה זה לא
קל בשבילה... זה לא שאני יכול פתאום להכיר אותך למשפחה שלי זה לא ככה..

זה שונה לבוא לבית שלי מאשר לבוא לבית שלך... יש סיכון בזה שיקבלו אותך ויש סיכון
שישנאו אותך... בכלל בדת... אסור לא לי ולא לך להתקרב אחד אל השני יותר מדי..."

אני:"אמיר, אני מבינה אבל זה לא שיש בינינו משהו נכון?"

אמיר:"עדן.. את לא בחורה רגילה אין עוד כמוך הרבה.. את יפה מבפנים וגם מבחוץ... שעל
זה אין ויכוח בכלל... אאני לא יודע מה יכול לקרות.. ואני מדבר איתך הכי פתוח
בעולם.. לא קשה להתאהב בך... אבל באמת אני לא אומר את זה מכוונות שיש לי כלפייף אני
אומר לך דוגרי כי את מבינה עניין ולא תעשי סיפור מזה שאמרתי שאת יפה."

הסמקתי שהוא אמר את זה... עפו ממש ניצוצות באוויר...

"אני לא חושב שהייתי צריך להביא אותך לכאן זאת הייתה טעות גדולה ואני בטוח שאני
הולך לשלם עליה אחרי זה... אחיך יתבאס עליי ואם את חושבת שאני לא יודע שאת נלחמת על
הקשר שלנו עם כל מיני אנשים שמתנגדים אז את טועה.... ובגדול"

הורדתי את הראש.... הוא בעצם הבנאדם היחיד שגרם לי להבין מה בדיוק מתהלך פה.. הוא
המשיך....."גם לי כיף להיות איתך ולדבר איתך.. גם לי יש מלחמה לא קטנה עם חברה שלי
אבל אמרתי לך את שונה מבחורות אחרות... ואני לא רוצה לשקר לך... שתדעי שיש עוד סיבה
שאנשים לא רוצים שתהיי בקרבתי...."

אתם מאמינים? זאת הסיבה שחיפשתי כלל הזמן ורק חשבתי שהוא הולך להגיד לי אותהה...

אני:"תספר לי"

אמיר:"אני לא רוצה לדבר על זה בואי אני יחזיר אותך הבייתה וידבר גם עם אחיך"

אני:"זה מיותר עזוב ואני לא רוצה שתחזיר אותי הבייתה! קודם תענה לי על השאלה.. אתה
מנתק איתי ת'קשר?"

אמיר:"אין לי ברירה"

שתקתי ולא אמרתי כלום.. אחרי נסיעה מחורבנת הגעתי הבייתה.. שנינו ניכנסנו ואחי כבר
חיכה בסלון................

עשיתי לאחי פרצוך של ילדה קטנה ועליתי לחדר.

שמעתי כל מיני דיבורים שהם דיברו אבל ידעתי שזה ייגמר ביניהם בחיבוק נשיקה בי אחי
דבר איתי אחי.....וכרגיל אני זאת שנדפקת...

אולי נפגעתי מאמיר אבל עניינה אותי הסיבה שעליה אמיר מדבר..

אחרי שאחי הקפיץ את אמיר לאן שהוא רצה חיכיתי לאליאב שיחזור..... כשהוא חזר הוא
ניכנס הביתה ואמר:"הוא התעורר לפנייך"

אני:"אליאב, מה יש באמיר שאנשים נרתעים ממנו פה ושם?"

אליאב:"לא בדיוק ממנו אבל הוא גבר זה לא קשור אליו.. יותר מקשור בו"

אני:"תספר לי אליאב"

אליאב:"אני לא רוצה עדן טוב? ושתדעי שאכזבת את רותם שהוא גילה שיצאת איתו"

אני:"טוב טוב יאלה לילה טוב"

עליתי לחדר שלייי עצבנית ולא הפסקתי לחשוב על אמיר........ ועל עוד כמה דברים.....
מרוב מחשבות כבר נירדמתיי...

עבר שבוע מאז המקרה... ואמיר באמת לא יצר איתי שום קשר... באמצע השבוע היה
ביקורר... והיה אפשר רק 3 אז ההורים שלו ואליאב הלכו..

רותם מסר לי דרך אליאב שאני ישמור על עצמי ולא יעשה שטויות...

כבר לא ידעתי מה ואיך להסביר את האהבה שלי לרותם... הוא היה כ"כ לא כאן וכ"כ הרגשתי
את זה.... בקושי הוא היה יכול להתקשר ולביקורים שהיה אפשר רק 3 לא רציתי לתפוס מקום
כי ידעתי שגם אחרים רוצים לראות אותו... זה ביאס אותי ורק דרך הטלפון היה לנו
קשר... למרות שאנחנו לא ביחד הלב שלי עדיין איתו.

אחי הלך לעבוד בשוק עם אמיר ועם איציק.

אז ניצלתי את זה לעשות סיבוב לבד.... בלי סיון או אחת החברות שלי.

התלבשתי ויצאתי... אליאב ראה אותי ובחן כל צעד שלי ושל אמיר לראות אם יש יותר מדי
דיבור אבל האמת.. שאפילו שלום לא אמרנו..

היה איתם עוד איזה אחד חבר שלהם ושל אמיר ערבי שחשבתי שהוא יהודי והייתה לי פדיחה
נוראית שלא באלי להיזכר בה חחחח.

הלכתי לקנות קרפ.. (היה שם בשוק) ושמעתי את המוכר שהיה יהודי ועוד אחד כנראה ערבי
מדברים על זה שאיזה ערבי אחד קראו לו אחמד.. נשפט ל30 שנה בגלל שאנס וילדה בת 7
וחתך אותה לחתיכות.. חתיכות...

הייתי מזועזעתתתת..! אמרתי לעצמי בשקט:"אלוהים ישמור" והמוכר אמר לי:"מגיע לו מוות
לא 30 שנה ואח שלו עוד עובד כאן כל מי שקשור אליו צריך להרוג אותו!"

נפל לי האסימון אחרי כמה שניות ואמרתי:"תגיד מי זה אח שלו!?!?!"

"אמיר מהברד"

נפל לי הקרפ מהיידים.. שילמתי לבחור השארתי ת'קרפ שם התקדמתי לבסטה של אחי
חיוורת....... גיליתי את הסוד שלו.. שבטח לא היה רוצה שאני יגלה.....

אני הייתי בהלם.. אין לי שמץ של מושגג איך להסביר את ההרגשה, המבט, הכל..!!!

הסתכלתי לאמיר בעיינים... והוא לא הבין מה המבט הזה.. אמרתי לאחי שלום ויצאתי
מהשוק.......

הרגשתי שאני נגעלת...... זה רצח אותי זה לא לתיאור בכלל אלוהים ישמורר מה קורה
לעולם הזה?!

אני זוכרת את הפנים של אמיר שהרגיש שקרה לי משהו.......

זאת הייתה השעה הראשונה של העיכול... כשהגעתי הבייתה עליתי לחדר שלי נעלתי את עצמי
ישבתי במחשב וחשבתי לעצמי איך בנאדם מסוגל לעשות דבר מכוער כ"כ.... אבל אחרי זה גם
ניכנסתי ללב של אמיר... ומה בסה"כ הוא אשם..

זה אח שלו עשה את זה לא הוא... הוא סובל מזה שאנשים מדברים עליו בחוץ ומכחיש את
המעשה הנורא של אחיו... זה היה מזעזע ומאכזב לשמוע את זה...

וגם התעצבנתי קצת מזה שהוא לא סיפר לי ואחרים בחוץ היו צריכים לזרוק לי רמזים.

הבנתי פתאום את הראש של רותם איציק אליאב וכולם... לאמיר לא היה שם טוב בחוץ בעקבות
מה שקרה.. אפשר להגיד שאח שלו דפק לו בחוץ את החיים.. אבל עדיין אנס,רוצח,גנב.. זה
עדיין אח שלו.. נירגעתי קצת ולא שפטתי אותו (את אמיר כמובן מצידי שאח שלו גם יירקב
בכלא).

ישבתי בחדר והשאלה שלי הייתה.. להתקשר אליו? או לא להתקשר..... אני נורא מחבבת אותו
ורציתי להיות איתו גם הרגע הקשה שלו כמו שהוא היה איתי ברגע הקשה שלי שרותם ניכנס
לכלא...

לבסוף הגעתי להחלטה לא להתקשר אליו.

ככה חלפו להם כמה חודשים... הכל עדיין אותו הדבר... אני עם אותן החברות, סיון עם
אליאב... יוצא לי לראות את אמיר לעיתים קרובות בגלל שמאז שהכל נרגע הוא שוב התחיל
לבוא אלינו הבייתה... לפעמים עם שירין לפעמים לבד... ורותם... עדיין בפנים..... רק
שעכשיו נקבע לך תאריך לגזר דין... כמה רותם יישב בכלא... וגם הימים האלה חלפו..

והגיע היום הזה של הגזר דין... נורא פחדתי ממה שיהיה .... אני מודה שהקשר שלי ושל
רותם התנתק פה ושם מאז שהוא בכלא... כי זה מה שבעצם הוא רצה והוא לא התמיד להתקשר
אליי.

אחרי זמן רב שלא ראיתי אותו... התכוננו אחי ואני ללכת לבית המשפט...... המשפט נקבע
ל10 בבוקר.... היינו שם בול בשעה הזו.. חיכינו חצי שעה לתורינו וניכנסנו לאולם...
כולם הגיעו לשמוע גם אמיר היה כולם היו במתח והימרו על כמה שנים חודשים קנסות
עבודות שירות כל מיני קשקושים של "חכמים"

אני יספר בקצרה את מהלך המשפט כי זה לא קל גם לי...

נפלנו על מזל נאחס כי השופט ששפט את רותם הוא השופט ששפט אותו לעד תום ההליכים..
וכבר לא ציפינו לטוב.

העורך דין גיע, התביעה... העדים כל מיני שטנים שרצו לראות את רותם בפנים.

אני לא ימתח אותכם.. אבל השופט קבע שרותם יישב בכלא 20 חודש... עד עכשיו הוא ישב 9
חודשים.. אז נשאר לו לשבת עוד 11 חודש כמעט שנה... ואם יורידו לו שליש זה בכלל יהיה
חלום... הוא יהיה בחוץ תוך כמה חודשים, אבל הכל תלוי בו!

כאשר השופט קבע 20 חודש נעשיתי לבנה אדומה החלפתי צבעים... רותם היה מודע לזה ולא
הגיב בצורה מפתיעה... אבל האולם היה מלא רעש והשופט ביקש שקט...

אני זוכרת את העיינים של רותם שהסתכלו עליי שהוא כבר רוצה לצאת אליי.. אבל ידעתי
שגם אם הוא ייצא מי קבע שהכל יהיה כמו פעם? זה סיפור מסובך.....

כל פעם מחדש התאכזבתי מהדיונים האלה...... כל פעם התבאסתי ורציתי רק למות.. זה
הזכיר לי כמה רותם סובל... והזכיר לי את זה שאנחנו לא ביחד.

לא נתנו לנו להתקרב אליו בכלל.... השוטרים היו נוקשים ורעיםםם..!!!

כשיצאתי מהבית משפט הופתעתי לגלות מישהי שהרתיחה את דמי..... שירן.. זוכרים אותה?
זאת שמאוהבבת ברותם מלפני אלף שנה..!!! מהפרקים הממש ראשונים..

הסתכלתי עליה בחוצפה ואמרתי לה:"מה את חושבת שאת עושה פה?"

שירן:"מה שאת עדן באתי לראות מה השופט קבע לרותם"

אני:"צר לי להגיד לך שפיספסת כמו תמיד"

שירן:"כמה הוא קיבל?" היא הייתה בהלם...

אני:"זה לא העניין שלך שמעת? אל תתערבי בזהה"

שירן:"טוב לא צריך.. במילא הוא יתקשר אלי עוד מעט ויספר לי הכל.."

אאאאאוווווווווץץץץץץץץץץ' זאת הייתה עקיצה כואבתתתתתת... כואבת ביותרררר......

אני:"טחחחחחח' מזאת אומרת יתקשר אלייך??"

שירן:"חשבתי שאת יודעת שאני ורותם מדברים בטלפון קבוע, הוא מתקשר אלי תמיד ואל תעשי
לו חור בראש.. גם ככה אתם כבר לא יחד"

זונה בת זונה ייקח אותה אלוהים יייימח שימהההה! זה מה שחשבתי לעצמי!!! כוס אמא
שלה!!!

רותם לא א=מ=ר לי כלוםםםם, זאת הייתה פדיחה רצינית בשבילי ונפגעתי ממנו מוות על
זה.. הוא יודע שאני שונאת את שירן וחשבתי שגם הוא... צבוע.. שיילך אליה.... אולי
הוא גם בגד בי איתה!?!

כל המחשבות האלה רצו לי בראששש...

אני:"אל תתעסקי איתי חמודה שלי את לא יודעת לאן את ניכנסת"

אמרתי לה כלבה והלכתי לה בפנים.. אבל שום קללה לא כאבה לה.. כי היא הייתה חסינה..
היא תמיד רצתה לזכות בקשר שלה מחדש עם רותם ידבר והיא גם השיגה את זה!

התקדמתי מהר מהר לאליאב ואמרתי לו:"תגיד מזה צריך להיות ששירן ורותם מדברים
בטלפון???!!!"

אליאב:"וואלה לא יודע......."

אני:"ייאלה כבר אל תשחק לי אותה לא יודעע תגיד לי עכשיו"

אליאב:"לא יודע"

ראיתי על הפנים שלו שהוא ידע ולא רצה להגיד לי!

אני:"אם אתה ידעת ולא אמרת לי... אתה תסבול מזה"

הלכתי מהר מהר לאוטו שלי והרגשתי התקף קנאה נוראי... רציתי לקבור ת'עצמי שנאתי את
רותם על זה ואפילו אמרתי שמגיע לו מה שהוא קיבל!!!

אחריי נסע אוטו מציק כזה שמצא לווו זמן מתי להתעסק איתיי... ואז התקשרו אליי.. זה
היה אמיר

אמיר:"את לא רואה שזה אני? תעצרי בצד"

קלטתי מהמראה שזה הוא ועצרתי בצד...

הדלקתי סיגריה כדי להוריד ממני קצת עצבים ואמרתי לו:"מה אמיר?"

אמיר:"אני חייב לדבר איתך"

אני:"לא עכשיו בבקשה תעזוב אותי אני עצבנית"

אמיר:"אני ממש חייב אם את רוצה תגיעי ב9 לפיצוצייה שאני עובד בה"

אני:"למה שכולם יראו אותנו מדברים ואז יהיה סלט אבוקדו?"

אמיר:"תגיעי עדן"

לא כ"כ התייחסתי אליו עליתי לאוטו ונסעתי לכיוון הבית שלי.

כל הדרך חשבתי על שירן הפרחה הזאת ועל רותם השקרן... הוא עוד מחליט לי עם מי לצאת
ועם מי לא זה ממש אכזב אותי.. וחשבתי לעצמי למה הוא לא סיפר לי? מה יש לו כוונות
כלפיה?

שנאתי בדםםםםםםםם את כל הדיונים המחורבנים האלה ושמחתי שזה נגמר!!!

הגעתי הבייתה לא החלפתי מילה עם אחי וגם לא עם סיון לא היה לי כוח ל-א-פ-ח-ד.

בקשר למה שאמיר קבע איתי.. עדיין לא החלטתי עם ללכת או לא...

בינתיים רק ניכנסתי למקלחת ואחרי זה ירדתי לאכול משהו......

סיון התקדמה אליי לכיוון המטבח ואמרה:"עדן אני יודעת כמה זה קשה לך כל זה.."

אני:"סיון זה כבר לא כזה קשה לי אני התרגלתי למציאות ואני בכלל לא עצבנית מזה"

סיון:"אז מה קרה??"

אני:"שירן"

סיון:"התעצבנת מזה שהיא באה לבית משפט?"

אני:"גם, אבל התעצבנתי מזה שגיליתי שרותם מתקשר אליה מהכלא קבוע"

סיון:"מהה!?!?!? לכי תדעי אולי היא משקרת תשאלי אותו!"

אני:"לא צריך לשאול אותו חבר שלך כבר אישר שזה נכון"

סיון הייתה המומה כי הבינה שאליאב ידע על זה ולא סיפר לי.. לאחותו! לקח לעצבים שלי
זמן רב לעבורר!!11

בינתיים לקחתי את האוטו ונסעתי לחברה שלי.. לאוראלוש..

סיפרתי לה כל מיני דברים שקורים לי רותם אמיר בית המשפט... היא תמיד חברה תומכת
ועוזרת... אני נורא אוהבת אותה... ישבתי אצלה כמה שעות טובות עד שהגיעה 9 ורבע....
התלבטתי עם ללכת לפיצוצייה לפגוש את אמיר...

אבל אוראל ייעצה לי שאני ייתן לאמיר הזדמנות לדבר והקשבתי לה... נסעתי למקום שהוא
עובד בו...

הוא קבע איתי ב9 והגעתי יותר מאוחר.. הוא היה לבד בחנות ואמר לי:"הייתי כבר בטוח
שלא תגיעי.."

אני:"היה לי סידור..."

אמיר:"לא יודע אם זה הזמן וכל זה... אולי קשה לך בגלל הגזר דין.."

קטעתי אותו באמצע ואמרתי לו:"אמיר, זה בסדר אני מרגישה טוב התרגלתי למציאות... אתה
יכול לדבר חופשי"

ראיתי שמחה בפניו כי נתתי לו את האפשרות הפתוחה לדבר כמה שהוא רוצה..

חבר שלו הגיע והוא ביקש שהוא יחליף אותו לכמה זמן... כי היה פתאום לחץ בחנות..

יצאנו לסיבוב כזה...

הדלקנו סיגריה ואז הוא אמר:"את יודעת שאני לא שוכח את הפנים שלך בפעם האחרונה שהיית
בשוק?"

אני:"מזאת אומרת??"

אמיר:"אני לא רוצה לשקר לך, תשבי עדן"

התיישבנו באיזה מקום מבודד לגמרי והוא התחיל...

"כשיצאת מהשוק ביררתי מה הבסטה האחרונה שהיית בה.. ואני יודע שזה היה בקרפ... הוא
סיפר לי ששמעת מה שהם דיברו.."

הסתכלתי עליו ואישרתי לו שזה נכון.

"אני ממש מתבייש.. אני לא מרגיש נעים.."

עצרתי אותו ואמרתי לו:"למה לא סיפרת לי מההתחלה? למה נתת לאחרים לרמוז ליי!??"

אמיר:"תראי זה לא נושא קל.."

אני:"אמיר, בהתחלה אני מודה היה לי קשה ורציתי להתרחק ממך לגמרי גם ככה ניתקנו את
הקשר בגלל אחרים... אבל חשוב לי שתדע שאני לא כמו כולם לי יש דעה אחרת בנושא הזה,
אני חושבת שאתה זה לא אחיך..

אני לא מכירה אותו אבל אני יודעת שאתה שונה ממנו, הכרתי אותך בהתחלה אחד שעוזר ..
אחד שאם יבקשו ממך משהו אתה תרוץ ותעשה... לך יש כבוד והדעה שלי עדיין לא השתנתה
לגבייך בגלל שאחיך עשה את המעשה הנוראי הזה...

הבנתי שהוא נשפט ל-30 שנה .. ואתה היית בשבילי כשרותם ניכנס לכלא.. אני יהיה איתך
בהכל... למרות מה שהוא עשה זה עדיין אחיך... ואני יודעת מזה אח.. אח גדול זה דבר
יקר.. אני איתך אמיר"

כל הזמן דיברתי הוא הוריד את הראש כלפי מטה... הרמתי לו אותו לאט לאט עם היד...
וראיתי שזולגת לו דמעה .......

לא עשיתי כלום מלבד לחבק אותו..

מאז שהכרתי אותו פעם אחת לא נגעתי בו.. לא נשיקה של ידידים לא חיבוק של ידידים
בקטעים האלה תמיד אבל תמיד היינו שומרים מרחק...

הוא הוא חיבק אותי בחזרה ואמר לי:"חבל שמפריע לאנשים הקשר שלנו."

אני:"זה בסדר... אנחנו יכולים להיות מה שאנחנו רוצים.. אפחד לא ימנע ממני את זה..
יש דברים יותר גרועים"

הוא חייך אלי והרגיש את החום שאני נותנת לו... ומאז אני ואמיר צמודים צמודים.. הוא
הפך להיות ממש כמו אח.. ולאליאב כבר נשבר ולא אמר כלום וקיבל את זה.. בקשר
לרותם.... זה כבר סיפור אחר..

ניפרדתי מאמיר לשלום ונסעתי הבייתה... שלחתי לאוראל הודעה:"מה הייתי עושה
בלעדייך???"

הגעתי הביתה ראיתי את אח שלי ואיציק יושבים בסלון הם קראו לי ואמרתי להם:"אין לי
כוח אני עולה לישון.."

לא הרגשתי כבר מבואסת כועסת או עצובה... פשוט העמדתי עובדה... נגמר לי מהבאסה הזאת!
רותם גמר איתי! לא משנה בשביל מה.. עדיין הוא גמר איתי.. אני יוצאת לחופש... עם כל
הכאב! אבל שירן.. עוד תשלם.

למחרת בבוקר הטלפון העיר אותי ידעתי שזה רותם וניצלתי את ההזדמנות לענות..

רותם:"בוקר טוב"

אני:"מה המצב?"

רותם:"אותו מצב, מה איתך?"

אני:"בסדר תגיד לי אתה לא חושב שאתה חוצפן?"

רותם:"סליחה???"

אני:"אתה אומר לי עם מי לנתק את הקשר ועם מי לא לנתק כשאתה בעצם מתקשר לשירן הזאת?
אתה לא מתבייש רותם??!?! אני לא מכירה אותך ככה!!!"

רותם:"איך את יודעת על זה?"

אני:"ממנה מזה איך? היא באה למשפט רק חבל שהיא איחרהה"

רותם:"זה התגלגל איכשהו עדן.. אין לי כלום איתה.."

אני:"אתה שקרן גם אה? אין לך כלום איתה ובגלל זה אה מתקשר אליה כל פעם??"

רותם:"ידעתי שאם תדעי תהפכי ת'עולם אבל עשיתי את זה מייאוש!"

אני:"איזה ייאוש על מה אתה מדבר בכלל!?!?!?"

רותם:"מה את חושבתתתתת עדן מהה??? זה שאני פה זה לא אומר שכואב לי שיש לך את אמיר
שאת נלחמת עליו בצורה כזאת..?! לא כואב לי דברים שאת עושה?? אני רק מנסה לא לעצבן
את עצמי זה הכל אם הייתי בחוץ תאמיני שלא היית מתקרבת רבע לאמיר"

אני:"אז אתה מוציא את התסכול שלך על שירן?!!!?? אתה זבל אמיתי... ורק שתדע שאני
ואמיר חזרנו להיות בקשר ואני יודעת עליו הכל כולל אח שלו!!! ואני מקבלת אותוו כמו
שהוא ולכם יש ראש כזה אטום אם אתם חושבים שאמיר- זה אח שלו! לכו חפשו כולכם! אני
עוד יעבור לגור לבדד"

הוצאתייייי אתתתתת כ=ל העצבים שלי עליו.. כל העצבים שהיו בגללו ובגלל אח שלי

רותם:"איי אייי תנשמייי ילדונת תנשמי ומהר תעשי מה שאת רוצה! את משוחררת מרגע
שחתכנו שמעת?"

אני:"עזוב אותי בשקטט"

ואז דפקתי צעקהההה

"אליאבבבבבבבבבבבבבבבבב קחחח את רותםםםםםםםםםםםם"

עליתי למעלה עצבניתתתתתתתת כועסתתתתתתת רותחתתתתתת חמה אשששששששששששששששש!!! בחיים
לא הייתי עצבנית ככה והפעם הבטחתי לעצמי שאין רותםםםם זהווו אין ביקורים לא מעניין
אותי כלום ממנו אחרי שהוא ישתחרר הוא יכול לשכוח ממני ביני לבינו זה נגמר שיילך
לשירן שיזדיין איתה שיעשה מה בראש שלו אלי הוא לא ידבר ככה!

זהו נגמר עידן הרותם בפנים-נטלי בחוץ לבד בודדה... עצובה וגלמודה.. שיתפוצץ!

אליאב לא הבין מה יש לי ואמר:"מה קורה איתך מה יש לך?!?!"

לא הסתכלתי עליו בכלל ועליתי להתקלחחח... אחרי המקלחת ירדתי לאכול ארוחת בוקר
ואליאב אמר לי:"את רואה למה מההתחלה לא רציתי שתהיי עם מישהו שקשור לחברים שלי את
רואה??"

אני:"אל תזיין לי במוח אתה יודע שזה קורה בכל קשר, וזהו אני ורותם גמרנו!"

אליאב:"ממה אני "רגוע", ולמי תלכי עכשיו לאמיר?"

אני:"יש לך שריטה עמוקה!!! אפילו אמיר יותר טוב ממך ומרותם ביחד לך תחפשש"

קמתי שוב בעצביםםםםםםםם ועליתי להתלבש...שמתי ג'ינס וחולצה ויצאתי מהבית...

נסעתי לכיוון האזור שאמיר גר בו... ופגשתי את חבר שלו במקרה דרך האוטו.. ששאל לאן
אני הולכת... עניתי לו סיבוב... הוא ביקש ממני שאני יעצור בצד... זה הפתיע אותי..

עצרתי בצד והוא אמר לי:"לחפש את אמיר? למה לך עדן? למה לך להסתבך בדברים האלה? אני
משם אני מבין בזה תתרחקי מהאש"

קוראים לו סאלם ... הוא באמת היה קרוב בגלל הוא עובד בשביל אחי באיזה עבודה שלו
והיה נוהג לבוא לבית שלי מדי יום.

אני:"סאלם.. בכבוד שלך.. דיי תעזוב אותי.. אין לי כוח לזה יותר"

סאלם:"נשבע לך שאני אוהב את אמיר הוא כמו אחי אבל זה שונה שונה מיהודים שיתחילו
להסתובב שמועות אצל הערביות שלנו הם יעשו לך ת'מוות!"

אני:"לא מפחדת מאפחד"

הוא הראה צער על הפנים שלו ואמר לי "תשמרי על עצמך"

נסעתי לכיוון הפיצוצייה שאמיר עובד בה... והוא באמת היה שם.. אמיר הוא המקום שאליו
תמיד הייתי בורחת במצבים כאלו.

אני לא ישכח את הפנים שלו כשהוא ראה אותי כשניכנסתי הוא היה הכי הכי שמח
בעולםםםםםםם כולוו...

אמיר:"מה קרה באת כ"כ מוקדם??"

אני:"התחשק לי"

אמיר:"נו יאלה ספרי מה קרה"

הוא כבר הבין שקרה לי משהו וסיפרתי לו על רותם, שירן ועל אליאב...

ישבתי איתו והיה מזה מצחיק.. אין איןן הוא מצחיק בטירוף אין עליו חחח!

אחרי שעה בערך שירין באה.... היא הסתכלה עליי במבט רוצחני ביותר... ושאל את אמיר
בערבית כנראה מה אני עושה פה..

הוא אמר לה בכעס:"דברי בעברית ליד אנשים שלא מבינים מבינה?"

הוא יצא עליה משהו פחד...

הוא הלך להביא סחורה ושירין אמרה לי:"לא נמאס לך? חאלס לכי לפה כל פעם מחדש את
שוחכת שאת יהודייה ואף פעם לא יאהבו אותך פה!!!!!"

הבת זונה הזאתי הצליחה לפגוע בי... ואז ניזכרתי במילים שסאלם אמר לי על הבנות
הערביות...

אני:"ואת שחכת שאת באה אלינו הבייתה עם אמיר ויושבת רק עם יהודים?!?!? עופי ממני
אין לך כבודד"

אמיר שמע חלק ואמר:"מה הסיפור??"

שירין:"נשבר לי מהבחורה שלך"

היא יצאה מהחנות בעצבים אבל הוא לא רדף אחריה.. הוא הסביר לי שהיא ככה קנאית.

ראיתי כמה שהוא אוהב אותי (בתור ידידה) הוא לא נתן לאפחד להשפיל אותי..

אחרי חצי שעה כבר יצאתי מהחנות הלכתי לאוטו שלי ושם חיכתה ליי..........