הפגישה הראשונה שלנו

איך אני זוכרת את אותו היום..



את אותו יום שאמרתי לך שאני מוכנה להיפגש איתך



חח כן כן...



זה היה כמה ימים שדיברנו בטלפון,ואז רצית לראות אותי-אמרתי שלא



ואז אתה נתת לי שבועיים ואמרת אם לא-



אתה מנתק איתי ת'קשר כי אתה לא רוצה משחקים



אמרתי לך סבבה ובכלל חשבתי שאנחנו בדרך לנתק ת'קשר



אבל לא ביום האחרון של השבועיים האלה שנתת לי שלחתי לך הודעה שאני מסכימה היום
לראות אותך



על הדקה ששלחתי לך את ההודעה התקשרת



שאלת אם אני לא עובדת עלייך-חייכתי



אמרתי שלא..ואז שאלת מתי אני מסיימת ושאז אתה בא לקחת אותי



באותו יום סיימתי מאוחר-6 וחצי..בשיעור האחרון התקשרת אלי 3 פעמים



המורה שיחררה אותנו מאוחר ועוד פעם התקשרת בסוף השיעור



אמרת שאתה לא כול כך רוצה לקבל יבוש



אמרתי שלא תקבל ואני באה עוד 5 דקות



בזמן הזה הלכתי לחדר-בפנימיה



שמתי מסקרה שפתון שקוף ויצאתי



יצאתי מהחדר



מהבניין של חדרים



מתקרבת לשאר



יוצאת ממנו



ואז חושבת שזהו אני לא יכולה לחזור..



הולכת למקום הזה שהיתי צריכה לראות אותך שזה איזה 30 מטר



כמה שאני יותר מתקרבת הצעדים נעשים קטנים יותר



כמו של חתול קטן שפוחד להתקרב אלייך שאתה מושיט לו יד..



והנה הגעתי למקום,



והנה אני רואה אותך אתה מסתכל עלי



יוצא מתוך האוטו לתת לי חיבוק



נראה לי קצת פחדת לתת לי אותו כי נראת מהסס



אבל אני חיבקתי אותך בכול זאת..



אני זוכרת שעוד באותו רגע לא הרגשתי אלייך כלום,כ-ל-ו-ם



אחרי החיבוק והמה שלומך והכול נכנסתי לאוטו-גם אתה



ושאלת לאן רוצה לנסוע אמרתי שלא יודעת



שאלת אולי רוצה להישאר פה-הסכמתי,



הרגשתי פה בנוח..



התחלנו לדבר,התחלת לספר לי קצת על עצמך



הצחקת אותי קצת,אבל הסתרתי את השיניים כי הן עקומות אצלי



אבל אתה אמרת לי באותו רגע"למה את מסתירה את החיוך?בתמונה שלך ראיתי חיוך
יפה,תחייכי"



באותו רגע אמרתי שיש לי שיניים קצת עקומות ובגלל זה לא מחייכת



ואתה...אתה באותו רגע כדי לגרום לי להרגיש טוב הראת לי את השיניים שלך,שהן גם לא
כול כך ישרות-שלי הרבה יותר עקומות אבל לא רואים את זה אצלך,בכלל לא רואים



היתה כול כך חמוד באותו רגע,



כאילו לא היתה לך פוזה



לא כלום



היתה אתה עצמך והרגישו את זה



ואת זה אהבתי אצלך-שאתה לא משחק אותה מישהו אחר..



המשכנו לדבר ואז היה קטע של שתיקה



כן מה לעשות אני ביישנית ואתה שמת לב לזה-זה לא שניסיתי להסתיר או משהו



וכמו תמיד אתה שברת את השתיקה



אמרת שאתה לא ידעת מה אני אוהבת אז הבאת קלפים-הוצאת לי קלפים



לא יכולתי לתאר באותו זמן עד כמה שאתה חמוד וכמה אני מתה עלייך



אחרי זה גם הוצאת סוכריות גומי-צחקתי



הוצאת תות מהסוכריות ונתת לי-לא רציתי



אז אמרת אם לא הסוכריה אז אתה



צחקתי עלייך ואמרתי תביא אז את הסוכריה



ואתה?ישר זרקת את הסוכריה מהחלון ואמרת שלא אוהב מתחרים



את הרגע הזה אני זוכרת בבירור הוא חרוט אצלי במוח



חייכתי באותו רגע שעשית את זה



אחרי עוד כמה זמן של דיבורים



עוד פעם אמרת לי לחייך עם השיניים אבל לא רציתי



ואז שאלת אם אתה מראה לי משהו אם אני לא אקום ואלך-אמרתי שלא



אז הורדת את הנעל-לא הבנתי מה אתה עושה אז שאלתי אם מזה חשבת שאני אקום ואלך



אמרת לי חכי..



ואז הורדת את הגרב



והראת לי את הרגל שלך,היתה לך אצבע ליד הזרת שבלטה-היא היתה למעלה לא כמו כול השאר
אצבעות



אמרת לי שזה ככה בשתי הרגליים



ואז סיפרת לי סיפור



שהיתה פעם בחוף הסתכלת על העקבות שלך



וראית עקבות של רגל עם 4 אצבעות-כי אצבע אחת למעלה ואז היא לא נוגעת ברצפה



חייכתי לעצמי



וחשבתי באותו רגע,איך יש לך אומץ להראות לי את השיניים הלא כול כך ישרות שלך ואת
הרגליים שלך



ולספר לי כול מני קטעים מהחיים ולעשות לעצמך פאדיחות



באותו יום היו עוד הרבה דברים,



אם אני אכתוב את כולם לא יהיה מקום בראש1:)



אבל מה שאני זוכרת זה שניסית לנשק אותי-לא נתתי לך וככה היה כמה פעמים



בסוף אחרי 3 וחצי שעות שהיתי איתך היתי צריכה לחזור לפנימיה



הסתכלת עלי במבט של חתול קטן שלקחו ממנו את אמא שלו



אם היתי יכולה היתי מנשקת אותך באותו רגע



אבל אמרתי לעצמי-לא את לא עושה את זה..



נתתי לך נשיקה בלח ויצאתי מהאוטו



התחלתי ללכת לכיוון הפנימיה שזה דקה וחצי



ורק שהגעתי לשאר ראיתי אותך יוצא עם האוטו מהמקום שבו הינו



חייכתי ונכנסתי לפנימיה...



בידיע שאני לא אשכח את הפגישה הזאת



וגם בידיעה שזאת לא הפגישה האחרונה שלנו...