הקיץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ-פרק 17!!!!!!!~!~!~!~

את כל התכונות היו לו..כל התכונות שרציתי בבעל..הרהרתי בזה,מה עושים?.

לפני שהכרתי את אדיר חיי היו מתוכננים פרט לפרט,התאהבתי בו והוא הפך את חיי
לגמרי,כל מה שחשבתי שהוא נכון עכשיו נראלי לי כל כך שגוי,הפכתי אחרת,שונה,בוגרת
יותר,מבינה יותר,מאוהבת.

***

באותו היום לקראת תחילת החורף,ישבתי לי בשיעור מתמטיקה,מחכה שהוא ייגמר כבר,מחכה
לסיים אותו לעלות לאוטובוס ולסוע לאדיר שלי.ישבתי משועממת מציירת לבבות במחברת
מתמטיקה במקום תרגילים,כתבתי את שמותינו,את שמי,את שם משפחתי,ואת שם משפחתו.אומנם
כל רעיון הנישואים הוא רק לפי העניין הדתי,בלי שיידעו אבל זה היה מספיק,בהחלט מספיק
לי כדי לדעת ולהיות בטוחה שנישאר לנצח ביחד.הצלצול שהורה לשיעור להסתיים הקפיץ אותי
ממחשבותיי,ארזתי במהירות את חפציי והסתלקתי לתחנה.

האוטובוס הגיע במהירות,ליבי הלם בקרבי."אני בדרך מאמי..".אמרתי לאדיר בפלאפון."אני
אחכה לך בתחנה הישנה ונלך להצטלם בגן העיר".אמר אדיר ואני שוב חייכתי לעצמי.הייתי
חסרת מנוחה,בכל תחנה שהאוטובוס עצר התפללתי שלא יעלו הרבה כדיי שימשיך לסוע.

ראיתי את אדיר מרחוק,לבוש בטרנינג לבן-הצבע שהוא כל כך אוהב.ירדתי ואדיר הביא לי
כזה חיבוק שחשבתי שליבי הולך להישבר.הוא אחז בידי והוביל אותי לגן יפהפה.אדיר סיפר
לי את אירועי היום,צחקנו והשתוללנו.עמדתי מול מזרקה והנחתי לאדיר לצלם אותי כפי
שרצה.צילמתי אותו,וביקשנו מעוברי אורח לצלם את שנינו ביחד כאילו היינו תיירים מארץ
לא נודעת.אנשים התלהבו,הצביעו עלינו וחייכו.העולם חייך אלינו.אחרי שהצטלמנו התקדמנו
לעבר ביתו של אדיר.היינו לבד והכנו לאכול,תוך כדי הארוחה אדיר שאל:"הבאת את
הטבעת?"."כן..".עניתי והוצאתי טבעת זהב עם יהלומים ששייכת לאמא שלי אבל היא מזמן
החליטה שהיא לא עונדת אותה יותר."ואתה?".שאלתי בשקט מביטה בו.אדיר הצביע על טבעת
כסף עם סימן חרוט עליה."שאלת לגבי המשפט שצריך להגיד?".שאלתי מתעניינת."כן,צריך
להגיד הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל ולהפך..".אמר אדיר."וצריך שני
עדים..".השלמתי אותו."דאגתי לזה..אבקש משתי הידידות שלי שאת כבר מכירה..".אמר אדיר
מחכה להסכמתי."מצוין".עניתי וחיבקתי אותו מאחורה.השענתי את ראשי על כתפו."אנחנו
באמת הולכים לעשות את זה..".אמרתי לו."כן..רק שתדעי שאני אבכה..".אמר אדיר בשקט
ואני הנהנתי."גם אני..".

מאוחר יותר נכנסנו לחדרו.התיישבתי על המיטה."בוא לידי".קראתי אליו והוא התקרב
מופתע.חיבקתי אותו,נשמתי אותו מקרבת אותו יותר ויותר צמוד אליי.הנשימות שלו הפכו
קצרות יותר,משונות.נישקתי את צווארו,מרימה מעט את ראשו ומודעת לעובדה שהוא נהנה.הוא
עצם את עיניו וידיו גיששו במעלי גופי,מחבקות אותי,מקרבות אותי אליו.נשכבתי
עליו,מנשקת כל סנטימטר מפניו,שפתיו חיפשו את שפתיי ונישקו אותן בלהט.ידיו הצמידו
אותי אליו שלא אברח חלילה.גופו נלחץ אל גופי והרגשתי אותו,לגמרי הרגשתי.

הורדתי ממנו את החולצה,מתענגת על גופו העירום.הוא שלח את ידיו ובמיומנות הוריד
מעליי את חולצתי.ידיו חיפשו את הסוגר,חיפשו אותו בנרות.ביד אחת הוא פתח לי את הסוגר
של החזייה.נבהלתי מעט,שוב זאת הפעם הראשונה שאני עושה דברים כאלה.אבל לא נתתי לזה
להפריע לי בריגוש ובהנאה.המשכנו להתנשק שותקים..נהנים אחד מהשני.

לקראת הערב הלכנו לבית של ידידה טובה שלו.הסברנו לה בערך מה אנחנו רוצים לעשות.היא
הייתה עם אחיה הקטן בבית.היא קראה לו לסלון כדי שיהיה כביכול עוד עד.היא צילמה
אותנו בספה מתנשקים,דיברה מלא על כמה שאדיר אוהב אותי ומדבר עלי בלי סוף ולבסוף
ניגשה לעניין.אדיר עזר לי לקום.עמד מולי הביט בעיניי ורעד."הרי את מקודשת לי בטבעת
זו..".אמר אדיר והשתנק מעט,דמעות הופיעו בעיניו,קיוויתי שלא ייבהל,שיסיים את
המשפט."כדת משה וישראל..".אמר אדיר וחיכה לי."הרי אתה מקודש לי בטבעת זו כדת מה
וישראל".אמרתי מרוגשת מבלי לרעוד.אדיר אימץ אותי בחיבוק אליו ובכה על כתפי."אני
אוהב אותך".לחש לי נרגש."גמני אוהבת אותך.".לחשתי אליו מחבקת אותו חזק.

כשיצאנו משם,מרוגשים,מאוהבים ומחזיקים ידיים דיברנו על זה.."ראית איך
התפרקתי?..".שאל אדיר בשקט."אתה מדהים".נישקתי אותו והלכנו יד ביד אליו הביתה...



עבר עליי יום מרגש,יום נפלא,יום מפתיע..וחיכיתי לבאות.