איך שהסורגים הפרידו בינינו- חלק 24

רותם:"עדן אני רציתי לדבר איתך וזה לא הולך להיות בדיוק קל........"

היו לי כאבי בטן נוראיים כשהוא אמר את זה ממש פחדתיי.................. וזה מה שקרה
בעצם...

אני זוכרת את המילים האלו כמו לא יודעת מה..

"עדן נכון גם ככה קשה אבל כל מה שאני אומר ועושה הכל בשבילך..."

מפה ומשם כבר התחלתי להבין במה מדובר..

אני:"תמשיך"

רותם:"את בסה"כ עוד ילדה שנהנית מהחיים... ואני כאן תקוע בכלוב המזדיין הזה כמו
איזה חיה... אני מבזבז לך את החיים בלי שתשימי לב!!!!!"

העיינים הירוקות והיפות שלו... התמלאו בדמעות והפכו לאדומות..

הוא המשיך..:"אני רוצה שנגמור את זה כאן ביפה נשמה שלי..."

הסתכלתי עליו המומה.. כבר לא נישאר עוד הרבה זמן לביקור וזה מה שהפחיד אותי...

אני:"אתה לא נורמלי לי רותם! אני יחכה לך כמה שרק תרצההה אני נשבעת אל תעזוב אותי
לבד לא רותםםם"

רותם:"אני ירגיש טוב אם אני ישחרר אותך מזה עדן תביני!"

אני:"זה שניפרד זה לא אומר שהלב שלי ייפרד ממך אני ימשיך להתענות כשאתה כאן ולא רק
זה.. עוד יותר גם שאני יודעת שאנחנו לא ביחד!! זה מהלך דפוק מאמי דיי אל תדבר
שטויות!!"

רותם:"את עוד תודי לי... ברור שנמשיך לדבר.. ואולי מדי פעם תבואי לביקור פה ושם
ובטח שלמשפטים.. קרוב אלייך אני תמיד יהיה בכל מצב אני אוהב רק אותך ואני יודע שאני
הולך לשבת פה עוד הרבה זמן.. את בעצמך רואה."

נישאר עוד רבע שעה קלה לביקור... הסיוט יותר נכון...

לא היה לי מה להגיד לרותם כ"כ כי את האמת.. אני מודה שהוא צדק... וזה לא אגדה זה
מציאות.. בקרוב הוא לא ייצא.

באמת ניפרדנו לשלום בחיבוק חם ונשיקה אוהבת.. לא רציתי להישבר שם ליד השוטרים ליד
האנשים... ליד אהובי... שכבר נשבר בעצם.

לא עיכלתי שניפרדנו שזהו.. זה היה קשה בטירוף.. ואחרי הביקור אספתי את כל הדברים
שלי מהשוטר שעשה לי חיפוש לפני שניכנסתי וראיתי שהיו לי מלא שיחות בפלאפון שלא נענו
ולא חזרתי לאפחד מהן..

לא הלכתי הביתה.. ניכנסתי לאוטו ופה כבר לא הצלחתי להתאפק ובכיתי בלי סוף..... הוא
ממש ויתר עליי ושיחרר אותי לאחרים..

נסעתי ונסעתי לא ידעתי לאן... אבל פתאום עצרתי בצד ונשמתי נשימה
עמוקה...................... ואמרתי לעצמי בקול:"אני לא יישבר! זאת לא עדן של
פעם.."

חשבתי על זה שגם אם אנייייי רוצה הדרכים שלי ושל רותם לעולם לא יתפצלו כי הוא בנאדם
קרוב לכל מה שקשור בי.. ואם זה מה שיעשה לרותם טוב... אני יילך לפי הכללים שלו...
נסעתי חזרה הביתה קצת הרבה יותר רגועה.

אחי היה שם וישר קפץ:"תגידי מהה איפהה את??? לא עונה לא מתקשרתת נבהלתי!"

ישבתי בסלון איתו והתחלתי להסביר לו מה קרה ומה רותם אמר לי... הוא ישר חיבק אותי
ונתן לי ככה שטיפה רצינית והצדיק את רותם.. ודי שמח מהעניין.. אני זכורת שהוא אמר
לי:"אני לא רוצה שתשבי כל היום בבית ותהיי סביב זה שרותם בבית סוהר זה לא מגיע לך"

כמו שאמרתי הלכתי בעצת רותם... וולריה ושני התקשרו אלי ורצו שאני יבוא איתם
לקניון... וקפצתי על ההזדמנות לקנות בגדים בושם ועוד כל מיני דברים שעושים לי טוב
על הלב.

ניפגשנו מחוץ לקניון... שמחתי מאוד לראות אותן.. עשינו סיבוב קנינו כל מיני דברים
וניכנסתי לחנות של "נייקי" הסתכלתי בכל מיני נעלים חדשות של נייק שהביאו.

ואז מישהו קרא בשמי... הסתובבתי וזה היה .. אמיר... הוא היה עם חבר שלו חייכתי אליו
חיוך יפה כזה ושאלתי אותו:"מה נשמע אמיר?"

אמיר:"וואלה הכל בסדר מה איתך איך היה בביקור?.."

אני:"בסדר.."

ואז נשמעה קריאה כזאת של בחורה:"אמירר" זו הייתה שירין החברה שלו................


היא אמרה לי שלום נחמד יעניייי ואמרתי לאמיר:"טוב יאלה ביי נדבר.."

הוא ענה לי ביי בחזרה... ויצאתי כבר מהחנות..

הוא היה חתיך כזה.. לבש שורט של נייק שחור חולצה שחורה עם כתוביות לבן של אדידס
ונעלי נייק שחורות הוא שם כובע של נייק והיה ניראה... ממש טוב.. כבר הזכרתי שהוא
חתיך נכון? כן הזכרתי חח.

המשכנו להסתובב קצת בקריון וישבנו בבית קפה ואז ולריה שאלה אותי עליו...

ולריה:"בואנה הוא ממש שווה מי זה?"

הדלקתי סיגריה ועניתי לה:"הוא לא בשבילך"

ולרי:"כי הוא ערבי?"

אני:"לא ניראלך בכלל לא קשור.."

שני:"הוא יפה מהרבה גברים שראיתי עד היום"

אני:"חח נו אז מה אתן רוצות ממני? תתחילו איתו אני יביא לך את הטלפון שלו"

ולריה:"לא אבל אולי תקראי לי שאת איתו?"

אני:"ולריה תפסיקי כבר אני רצינית עכשיו הוא לא בשבילךךךךך דיי לפרט למה?"

ולריה:"סתם לא רציני עדןן"

שני:"עדן צודקת.. מה יש לך כאילו חסר יהודים.."

אני:"שני רק שתדעי.. שאין הרבה כמוהו וחוץ מזה ולרי יש לו חברה זאת שהייתה בחנות עם
השיער השחור"

ולריה:"באמת? פש.. היא ניראת לא רע בכלל.. בכלללל לא רעע.."

אאני:"חחחחחחח יא קנאיתתתת"

אחרי שסיימנו בקניון יצאנו החוצה ויצא לי לפגוש את אמיר בחוץ שוב..... והפעם שירין
הסתכלה עליי כמו מפלצת... אבל שום דבר לא מפחיד אותי גם לא ערבייה שעושה לי עיינים
בגלל שאני מדברת עם חבר שלה!!!

יצאנו לנו קצת לדבר וראיתי את ולריה מתחילה לדבר עם אמיר חחחחחחח היא לא נורמלית
אין לה אלוקים לבחורה הזאת!!! ביינתים דיברתי עם חבר שלו שהיה איתו הוא גם חבר של
אחי היה כמה פעמים אצלנו הוא שאל מה עם רותם וכל זה..

לקחתי את ולריה משם ואמרתי לה שתפסיק! הלכתי לכיוון האוטו שלי ואמיר סובב את הפנים
שלו אליי לאחורה בדיוק שגם אני .. זה היה מאוד מביך.. וישר הסתובבתי חזרה.

ניפרדתי מהחברות שלי ובדיוק כשעליתי לאוטו שלי רותם התקשר אליי... זה ריגש אותי קצת
אבל התאפסתי על עצמי...

אני:"הלו"

רותם:"מה העיניינים?" שאל.

אני:"בסדר אני בדיוק יוצאת מהקניון. מה קורה? איך אתה מרגיש מאמי?"

רותם:"מסתדר הרמתי אלייך טלפון לראות איך את מרגישה.."

אני:"בסדר רותם הכל עובר כמו שאתה תמיד אומר..."

רותם:"אליאב סיפר לי שאת התחלת לצאת כבר ומרגישה יותר טוב"

אני:"איי איי אני כולה בקניוןןן..."

רותם:"עדן.. את יודעת שעשיתי את זה מתוך אהבה.. אני לא רוצה לקטוף לך את הנעורים.."

אני:"כן אני יודעת, טוב לא באלי לדבר על זה וזה גם לא לטלפון אני בדיוק עכשיו
מתניעה אז תתקשר.. אני תמיד פה בפאלפון אתה יודע.."

רותם:"בטח. ביי כפרה"

העדפתי כבר לגמור את השיחה כי אולי אתם לא שומעים אותה אבל היא הייתה נוראית... לא
רציתי להיזכר בכל מיני דברים... שעושים לי רע בלב.

הגעתי הביתה... סיון הייתה עם אליאב בסלון ישבתי איתם קצת ואז אני וסיון עלינו לשבת
בחדר שלי.

סיפרתי לה כל מיני דברים שעוברים עליי... וכמו תמיד היא הייתה איתי בכל מצב..
והדגישה שאני צריכה לשכוח את רותם למרות שזה קשה... ואת האמת היא צודקת.

מאוחר יותר הגיעו אלינו הביתה חברים של אחי שבאו עם חברות שלהם וביניהם אמיר
ושירין.

אני בדיוק יצאתי מהמקלחת... אז לבשתי עליי טיץ שחור גופיה שחורה נעלי אצבע וירדתי
למטה...

כשראיתי את אמיר ושירין קרה לי משהו בלב..... והרגשתי דחף חזק להיות שם בסביבה..
ובעצם זה מה שעשיתי...

שירין השתלבה יפה מאוד עם כולם ודווקא הבנתי שמחבבים אותה.. אבל אלי.. היא לא
התנהגה הכי יפה תמיד עיקמה וזה הרגיז אותי.

ישבתי עם כולם הדלקתי סיגריה ואמיר לא הפסיק להסתכל עליי במן שושו כזה.. שאפחד לא
רואה אבל אני... כמובן קולטת הכל!

אני זוכרת שרותם התקשר אלינו הביתה ואליאב דיבר איתו.. אני לא כ"כ רציתי לדבר איתו
בטלפון.. וזה עורר חשד בקרב האנשים.

ניכנסתי למטבח ואמיר התקרב אלי ושאל:"אתם בכסח?"

הסתובבתי אליו ועניתי לו:"לא בכסח אבל גם לא ביחד"

הוא הסתכל עלי בפליאה כזאת ואמרתי לו:"מה קרה מה יש? אין מה לעשות זה מה שאלוקים
רצה!"

אמיר:"אל תתעצבני רק שאלתי רוצה לספר לי?"

אני:"חחחחח אחרי שהכרת את חברה שלך הפסקת להתקשר אה?"

אמיר:"כועסת?"

אני:"עזוב אותך שטויות"

אליאב ראה אותנו מדברים והתקרב אלינו ואמר לי:"נו מה קורה אתם לא באים החוצה?"

ידעתי שהוא הפריע בכוונה כי זה לא מוצא חן בעייניו שאני יתחבר לאמיר יותר
מדי........ הוא טוען ש:"יש גבול וקווים אדומים" ולי כן יש אותם!

זרקתי לאמיר פה ושם מילים שהוא לא היה בסדר והוא גם הבין....... כששירין ראתה אותנו
מדברים הרגשתי שהיא שונאת אותי... לא יודעת למה אבל היא הרגישה מאויימת ממני....
והייתה לה סיבה שרציתי לברר.

שני ציפצפה לי בחוץ קבעתי איתה שאני ילווה לה חולצה ולא היה לה זמן להיכנס אלי
הביתה אז יצאתי אליה... נתתי לה מה שהיא צריכה ואז מאחוריי פתאום הייתה שירין...
היא מזה הבהילההה אותי... היינו רק שתינו לבד ואז היא פתחה בשיחה

שירין:"אפשר לדבר איתך שניה?"

אני:"תמיד, מה העניין?"

שירין:"עיינים לא משקרות"

אני:"חחח על מה את מדברת?"

שירין:"על אמיר"

הסתכלתי עליה במבט מזלזל ואמרתי לה במילה אחת:"אויש" והלכתי לה ממש בפניםםם

זה היה טיפשי מצידה הקנאה המטופשת הזאת!!!! כי ביני לבין אמיר אין כלום חוץ מידידות
שכבר ל=א קרובה !

היא פשוט עצרה אותי עם היד והעלתה לי את הסעיףףףףףףףף בסעיפיםםם.. ואז לא מספיק היד
שלה היא גם אמרה:"אל תתעסקי במה שאת לא צריכה..... אל תשכחי את יהודייה" את המילה
יהודייה היא לחשה לי באוזן....

אבל אני גם לא פרייארית והיא ממש "מצאה" לה עם מי להתעסק.. צחקתי לה צחוק עזזזז
בפנים ואמרתי לה:"את אל תתעסקי איתי..... ערבייה" ואת המילה ערבייה אמרתי די בקול!

השתקתי אותה והלכתי לה בפנים... כמובן אחרי 2 דקות שהיא ניכנסה... היא ביקשה מאמיר
שהיא רוצה ללכת אבל הוא לא רצה!

וואוו ואואוההה אתם לא יודעים כמה שזילזלתי בשירין הזאתי! מי השתין עליה בכלל!!
מההתחלה היא לא אהבה אותי. הכל מקנאה! והיא ממש לא הפחידה אותי.. חשבתי לעצמי איזה
צבועה אם היא תבוא שוב לבית שלי...

את הקשר שלי עם אמיר.. אני מודה רציתי לחדש כי מאוד ניקשרתי אליו למרות דעתם של
אחרים...

אחרי כמה זמן כבר עליתי למיטה שלי וחשבתי כל מיני מחשבות.. במיוחד עם רותם שלא כאן
איתנו... בינהים על אמיר.. ועל חברה שלו שנורא עצבנה אותי... רציתי להרוג אותה על
זה אבל התאפקתי בפעם הראשונה בחיים שלי!

לפני השינה דיברתי עם ההורים שלי וסיפרתי לאמא שלי על הפרידה מרותם ועל כל מיני
דברים... אני מתגעגעת אליה רציתי לקחת מטוס ולטוס אליהם אבל אני לא יכולה לעזוב
כאן! פשוט לא..

יום חדש הגיע...... בוקר חדש.... קמתי אכלתי ארוחת בוקר וניכנסתי להתקלח... סיון
ישנה בחדר עם אליאב... ואני חיכיתי לצילצול הראשון של הבוקר שזה אמור להיות רותם...
אבל מוזר הוא לא התקשר..

אחרי כמה שעות כבר אליאב וסיוון התעוררו העברנו בסבבה בבית עד אחרי צהריים והם
דיברו על זה שרוצים לצאת לפאב בלילה....... דווקא התעניינתי בזה גם לא יצאתי הרבה
זמן...

ובאמת הגיעה הערב... ואחי שאל אותי אם אני רוצה לבוא ושאני גם יגיד לחברות שלי וככה
היה.

לבשתי ג'ינס של דיזל שאני אישית הכי אוהבת בעולם... חולצה שחורה כזאת מיוחדת עם קצת
אדום ונעלי עקב אדומות.. התאפרתי מאוד יפה וחיכיתי שאליאב וסיוון יסיימו להתלבש...
עם כל הבנות קבעתי שיבואו כבר לשם.

אחרי כמה זמן כבר יצאנו לפאב... השעה הייתה 11 בלילה.

הרגשתי טוב שיצאתי למרות שגם חלק מהלב שלי הייתה בכלא.. עם רותם שפעם ראשונה לא יצא
איתי..

הייתה מוזיקה סבבה והתיישבנו והזמנו שתייה.. היו מלא אנשים.. ואז אמיר הגיע..
אבל... בלי שירין.. זה היה מוזר... הוא חייך אלי ואני אליו...

הוא התיישב מולי.. וכשאחי קם לרקוד עם סיון ניצלתי את ההזדמנות לעבור לידו ולשאול
אותו:"איפה החברה שלך אה אמיר?"

אמיר:"שתשב בבית" ענה בכעס...

אני:"חחח איזה מפחיד אתהה"

אמיר:"עזבי אותי ממנה.. מה איתך?"

אני:"בסדר גמור... התגעגעתי"

הוא היה כזה מופתע שאמרתי את זה....... ממש מופתע.....

אני:"מהשיחות של פעם תרגע.."

אמיר:"חח אני רגוע... הייתי עסוק אני כל היום עובד"

אני:"אני יודעת.."

אמיר:"אבל גם אני.."

חייכנו חיוך יפה אחד לשני........



אני עוצרת רגע כדי להסביר משהו..

אני יודעת שקוראים סיפור מדמיינים את הדמויות בראש... ובמיוחד כי אני נותנת מלא
פרטים.. אבל אל תדמיינו את אמיר ערבי כזה שחור עם מבט מגעיל רע כל מה שהיהודים
חושבים על הערבים! ל-א! ממש לא..

הוא פשוט מאלף.... הוא מהפנט... הוא יצא עם מלא בחורות יהודיות והוא מדהים.. גם
האופי גם היופי... הוא מן חתיך על כזה... ולא שחור כזה הוא עדין....... היה חשוב לי
לכתוב לכם את זה..



אחרי זה הוא קם כי הייתה לו שיחת טלפון.. ואז אליאב התקרב אלי ואמר לי באוזן:"אני
ל-א ר-ו-צ-ה ש-ת-ד-ב-ר-י א-י-ת-ו!!!!!!!!!!!!!! תביני אני לא רוצה שתתחברי אליו
יותר מדי!"

אני:"אליאב תשמע טוב אתה לא תגיד לי מה לעשות! אני ידידה שלו וככה זה גם יישאר ולא
י=ש=ת=נ=ה!! אתה בעצמך חבר שלו אז מה הסיפור שלך!??!"

אליאב:"אני חבר שלו ואני אוהב ומכבד אותו בגלל זה אני לא הולך לפגוע לו בכבוד ובאגו
שלו ולהגיד לו שיתפוס ממך מרחק אז במקום זה אני בא לבקש את זה ממך ואת פשוט שמה
עליי את יודעת מה! תכבדי ת'בקשה שלי"

אני:"בחיים לא!"

קמתי בעצבים והלכתי החוצה!!

הדלקתי סיגריה ואמיר התקרב אליי..

אמיר:"מה הפרצוף?"

אני:"סתם כלום"

אמיר:"נוו.."

אני:"סתם לא רציני.. עם מי דיברת?"

אמיר:"שירין"

על הקטע שהיה לי עם שירין בבית שלי לא רציתי לספר לאמיר רציתי להשאיר את זה ביני
לבינה.

אני:"אה... תגיד רוצה לבוא לשתות איתי משהו?"

הוא הדליק סיגריה וענה לי:"מתי?"

אני:"מתי שתרצה.."

אמיר:"צהריים תתקשרי אליי"

אני:"אין בעיה.."

ואז בדיוק ניכנס לפאב חבר שלו... שהכרתי אותו.. ראיתי אותו אולי פעם פעמיים איתו
דיברתי כשיצאתי מהקניון.

הוא הסתכל עליי ואז אמר לאמיר בערבית משהו כמובן שלא לידי אבל בצד... הרגשתי שזה
עליי.. וכשחבר שלו ניכנס פנימה שאלתי אותו מה הוא אמר..

הוא ענה לי שסתם לא ענייני... אז תקפתי בחזרה ואמרתי:"אם לא הייתי מרגישה שזה עליי
לא הייתי שואלת תאמין לי.."

אמיר:"מתוחכמת אה.."

אני:"דבר"

אמיר:"סתם מה אני עושה עם אחות של אליאב"

אני:"הוא היה ניראה כועס"

אמיר:"יעבור לו אנחנו עושים משהו רע?"

אני:"לא שאני יודעת עליו"

צחקנו וזה היה מוזר... כי הרגשתי שאני שוחכת מהכל כשאני איתו.. אפילו הריח של הבית
מעצר והזכוכית שהפרידה ביני לבין רותם בביקורים נשכחו ממני...

ניכנסו פנימה .. כולם ראו אותי ואת אמיר מדברים וחברות שלי נידחפו גם לא שזה הפריע
ליי... אבל בכל זאת רציתי לשבת איתו לבד.

יותר מאוחר כבר הייתי עייפה ואליאב לא רצה שאני ינהג כי שתיתי כמה כוסיות אבל ממש
לא רציני .. אז אחי ביקש מחבר שלו איציק שייקח אותי הביתה ואז אמיר קפץ ואמר שהוא
יוצא לכיוון אז הוא ייקח אותי..

אליאב השפיל מבט והתאפק לו להתפרץץ.. גם ככה הוא שנא שאני באזור של אמיר.. אז הוא
פשוט אמר ברוך..:"תודה אחי" ונתן לו את המפתחות של האוטו שלו..

זאת נסיעה בערך של 20 דקותרבע שעה.. וכל הדרך דיברנו... והוא סיפר לי פה ושם על
חברה שלו וככה עברה לה הנסיעה... שהגענו לבית שלי שאלתי אותו אם הוא רוצה להיכנס..
כמובן שהוא סרב... אז ניצלתי את זה להישאר איתו בתוך המכונית.

פתאום היה שקט.. ואז הוא אמר:"אז מה? מחר תתקשרי אליי?"

אני:"כן בטח.. ומזה משפט שאמור להעיף אותי מהאוטו חחח?"

אמיר:"חחח מה פתאוםםם... להגיד לך מזה היה? סתם בגלל השקט חחחחח"

אני:"חחח אתה מצחיק..."

הרחתי את הבושם שלו באוויר.. נידמה לי שקראו לו פאקו ראבן לבושם.. זה הבושם בין
הטובים שאני מכירה לגבריםם..!!!

אני:"תגיד.. כמה אחים יש לך?"

כשהתחלתי לשאול על המשפחה והאחים.. הפרצוף שלו נעשה עצוב מהצחוק של לפני שנייה...
הרגשתי את זה עליו..... הוא ניסה להעביר נושא משאלה כ"כ פשוטה ששאלתי אותו... "כמה
אחים.."

"שאלתי משהו לא בסדר אמיר?.........." התביישתי..

אמיר:"לא. 3 אחים, אחי הגדול אני ואחותי הקטנהה..."

אני:"אהה הבנתי..."

אמיר:"טוב אני חייב לזוז עדן.. שיהיה לך לילה טוב נדבר מחר."

הוא הפך לרציני כ"כ..... שזה כבר הפחיד..

אמרתי ביי ויצאתי מהאוטו......... חשבתי כבר שאמרתי משהו רע....... ניכנסתי הביתה
הורדתי מעליי את הבגדים אליאב התקשר אליי ולא עניתי לו..... שיתקשר לאמיר לא
אליי!!! ניכנסתי לישון....

בבוקר שלמחרת.... יצאתי מהכיף שלו אתמול וחזרתי למציאות... הסתכלתי לצד השני של
המיטה וראיתי שרותם לא שם........ חשבתי על המזרון הדק שהוא ישן עליו... חשבתי על
זה שהוא כבר לא איתי.... זה אכל אותי מבפנים... ואז היה טלפון...

10 בבוקר... רותם.. כנראה את הטלפון של 8 7 פיספסתי ואחי ענה לו כי ראיתי שהוא כבר
היה ער...

אליאב צעק לי:"עדןןןןןןן רותם רוצה אותך תעני מהחדרררר שלךך"

אני:"נתקקק"

עניתי לו והוא לא אמר דבר מלבד:"אני מאוכזב ממך..."

שתקתי לרגע ואמרתי לו:"מה קרה?"

רותם:"חשבתי שהפסקת את הקשר החברותי שלך עם הערבי.."

דפקתי לעצמי על השולחן וחשבתי איזה אח יש לי ........

אני:"אני לא מבינה מה אתם רוצים ממני הוא רק ידיד"

הוא נשאר עדין איתי ואמר לי בשלווה:"את רוצה שלא יפסיקו לדבר עלייך בחוץ? ערבי
ויהודייה זה לא בדיוק הולך"

אני:"רק מזה אתם מפחדים?!?"

רותם:"לא רק אבל אני גם לא יתחיל לפתח את הנושא הזה תפסיקי כבר לדבר איתווו מעבר
למה שאת צריכהה!"

אני:"רותם תרגע מהר אתה לא תחלק לי פקודות!"

רותם:"עדן אל תרגיזי אותיי שמעת??? יש לך את האופי המחורבן שאת רוצה שיסבירו לך הכל
אבלל לא חמודה אני לא יסביר לך כלום פעם אחת אל תהיי מפונקת ותעשי מה שאומרים לך כי
בסה"כ רוצים רק לטובתךך"

כבר לא ידעתי מה להגיד לו.. הרי קבעתי עם אמיר בצהריים ואני לא מתכוונת לבטל את
זה..

רותם:"הלוו???"

אני:"אני פה"

רותם:"עדן את יודעת מה? תעשי מה שאת רוצה.. ואני יגיד גם לאחיך שיעזוב אותך בעניין
הזהה"

העברתי אותו לאליאב ומהקו השני שמעתי שהוא אומר לו:"תן לה לספוג את המכה הזו לבד...
היא כבר תבין"

ניתקתי... וחשבתי לעצמי לעזאזעללללללללל מה יש להםםםםם הם בעצמם חברים
שלו!!!!!!!!!!!!!!!!!

ניכנסתי למקלחתתת ואחריה התכוננתי כדי לפגוש את אמיר.

ירדתי למטה... ואמרתי לאליאב:"אתה לא מתבייש??. יודע מה? לא בגללי אבל להרגיז את
רותם כשהוא שמהה?? לךךך ממני לךך"

הוא לא ענה כי ידעתי שהוא הקשיב בעצת רותם לעזוב אותי בשקטטט.

התקשרתי לאמיר... והוא ענה "חיכיתי שתתקשרי.."

אני:"אתה רוצה שאני יבוא לאסוף אותך מהבית?"

אמיר:"לא לא לא לא... ניפגש איפשהו"

אני:"חח טוב איזה לחוץ..."

קבענו מקום פגישה ומשם אספתי אותו... הוא היה כזה חתיך.. לבש ג'ינס של קרוקר חולצה
של לאקוסט בצבע שחור ונעלי נייק שחורות עדינות כאלה.....

ואז הוא אמר:"אני מחליט לאן הולכים סבבה?"

אני:"חח מה שתגיד.."

ובאמת הוא לקח אותי לתוך עכו העתיקה...... מקום שאני לא ממש נמצאת בו הרבה... או
אפילו בכלל לא..... רק כמה פעמים וזהו.

לא ידעתי אם להיכנס לשם......... אבל הוא ראה את זה עלי העיינים שלי ואמר:"תסמכי
עליי טוב?"

היה מלא ערבים... בכל מקום... ולא רק...גם יהודים הכל היה מעורב כזה יהודים ערבים,
ערבים יהודים...

הוא לקח אותי לאכול חומוס שהיה הכי טעים בעולםםםםםם כולוו...... הוא לקח אותי לאיזה
מקום שיושבים בו חברים שלו כולם עשנו נרגילות.. והיו גם יהודים שם שהתפליאתי לראות
שיושבים ביחד.... ואז ראיתי את...