שבורה לחתיכות

הלב שלי שבור, מרוסק על הריצפה


אין טעם לאסוף את השברים


פגעתי בך


סיפרתי לך מה אני באמת מרגישה ואתה רק הסתכלת עליי.


שותק ומנסה לעצור את הדמעות.


המשכתי לדבר, אמרתי לך שאני אוהבת אותך אבל מאוהבת כבר לא.


הרגשתי איך במו ידיי שברתי אותך למיליון חתיכות.


ראיתי את פנייך מביטות בי, מבט של חמלה, של הבנה


כאילו ידעת שכך אני לא ממשיכה.


רציתי שתכעס, שתגיד לי מה עובר בראשך, שאתה שונא ולא רוצה


חלמתי על העתיד, אתה נמצא שם, בכל חלק מהדרך


הולך לצידי ותמיד עוזר לי.


לעולם לא אוכל לכפר על מעשיי.


לעולם לא אבטיח לך שתמיד אהיה שם כי אין בכוחי לעשות זאת.


אני רוצה להיות שם איתך,  לאהוב אותך, לחבק אותך, להרגיש אותך.


אך כואב לי, רע לי, אני רק אפגע בך יותר.


אבל אתה ואני יודעים שלהיות ביחד זה מה שאנחנו באמת רוצים,


אבל פשוט לא יכולים,


מרוחקים.