לא יכול כשאת רחוקה

5 חודשים רדפתי אחריך, הייתי כל כך צמא אליך, לגופך, ליופייך ולאהבתך... רציתי ששוב נהייה כמו פעם אוהבים ותומכים, כמו שפעם היינו אוהבים, אהבתי אותך כל כך ואת חיי נתתי למענך... ואת זלזלת, הלכת לך עם אחר, עזבת אותי ואמרת שאת כבר לא אוהבת.
ליבי נשבר, נעצר, לא יכולתי להמשיך, אך מצד שני לא רציתי עליך לוותר!!!
5 חודשים נלחמתי עליך ועשיתי הכל ולבסוף זה בא, אמרת לי שאת אוהבת אותי ואת רוצה לחזור אליי, חשבתי אני מדמיין אבל לא דמיינתי, זו היית את שם מולי, שליטפה אותי וחיבקה אותי, זו היית את שאמרת לי שאת אוהבת אותי... הכל זרקתי למענך, אני ואת חזרנו כמו שתמיד רציתי!
אך אנחנו לא כמו פעם, אנחנו הרבה יותר מזה!!! את שונה עכשיו, וכשדיברנו ושאלתי אותך אם באמת לא אהבת אותי כל התקפה הזאת, את אמרת לי שלעולם לא הפסקת לאהוב אותי, אז למה אהובתי נתת לי לבסבול כל כך?!  את אמרת שהתרחקת ממני רק בגלל השטויות שעשיתי, רק בגלל המכות שהייתי הולך עם כולם, יפתי, עם כל העולם הסתבכתי אך ורק למענך, כדי לדאוג לשלומך, שאף אחד לא יתקרב אליך כי את הנערה שלי, כנראה לא שמתי לב, לכמה אנשים הזקתי, ואיך אותך ממני רק הרחקתי.... שאלתי אותך למה את איתי עכשיו ואת אמרת שהשתניתי, אהובה, זו את ששינית אותי, למענך אני ישתנה שמים וארץ, מזרח ומערב, כי אותך תמיד אני יאהב....
עכשיו אנחנו יחד ואנחנו מאוהבים, אף אחד לא מבין איך זה שאנחנו כאלה חברים, כל כך קרובים, כל כך מאוחדים, מבלים 24 שעות יחד, מספרים אחד לשני הכל....
יום אחד הייתי צריך לטוס לליברפול, אליפות עולם באיגרוף לנוער, הספורט החביב עליי... אני והקבוצה טסנו, היינו שם בסך הכל 11 יום והפרידה ממך הייתה קשה לי, 11 יום בלעדיך זה כמו נצח בשבילי, אני חי ונושם אותך, לא יכול דקה רחוק ממך, ועכשיו את בישראל ואני באנגליה, אבל קרובה אליי נפשית, את תמיד איתי בלב...
הקרבות היו קשים, הדבר היחיד שהחזיק אותי על הרגליים זו היית את! המחשבה עליך! הקרבות היו קשים אבל עברתי אותם בכמה ניצחונות טובים, אבל בקרב האחרון, קיבלתי מכה בראשי ונפלתי! קיבלתי נוק- אווט, זה היה קשה בשבילי להפסיד בקרב האחרון. לא יכולתי לעמוד, לא התעוררתי, מיד המאמנים שלי פינו אותי למלון והזמינו רופא, הרופא אמר שהכל בסדר, שאני רק צריך לנוח, המאמנים נתנו לי חופשה מהאימונים לחודש. אני זוכר איך ישבתי שם בחדר, שוכב במיטה, חושב עליך, נזכר בך, רוצה לחזור אליך, שטלתפי אותי, שתגידי לי שהכל בסדר, שאת ליצידי, שתגידי לי שגם אם הפסדתי את תאהבי אותי, שתנשקי אותי וכל הכאב שבראש ישכח!
זה כאב, שכבתי במיטה שלושה ימים... התחרויות נגמרו, אני היחיד מהארץ שזכה, לקחתי מקום 4 בכל העולם, מקום מכובד! אבל זה לא עניין אותי, אני רציתי רק לחזור לישראל, לחזור אליך כי ידעתי שאת מחכה לי שאשוב... נחתתי פה בארץ ב4 לפנות בוקר, נסעתי ישר הביתה והלכתי לישון... למחרת את היית הכתובת הראשונה שלי, באתי אליך, את פתחת לי את דלת ביתך וקפצת עליי!! נישקת אותי וחיבקת אותי ואמרת לי כמה התגעגעת אליי, ליטפת את פניי ונישקת את שפתיי, הרגשתי אותך שוב קרובה אליי!! 
"פניך חבולות" אמרת לי.... לא נורא, יעבור... הרגשתי כל כך מאושר להיות שוב איתך, אחרי 11 יום שכבר חשבתי שלעולם לא יעברו... לפתע שאלת אותי "איך המכה..?" אני הייתי בהלם! איך ידעת על המכה? סיפרת לי שהיה לך חלום, חלום שבו אני מתאגרף נגד אחד שהוא במשקל כבד, שחלמת שאני מקבל מכה בראש ונופל... כל מה שחלמת אכן קרה... אני זוכר שאמרת "כל מה שקורה לך, קורה גם לי, כי אתה זה אני ואני זה אתה"
כן מתוקה שלי אנחנו אחד!! אבל עכשיו אני שוב פה איתך ואנחנו נשאר יחד תמיד, רציתי להגיד לך כמה אני אוהב אותך ואני שמח שיש לי אותך, אני יודע שגם את אוהבת אותי ואני רוצה שתביני שאם לפעמים אני מציק לך ואומר לך לא ללכת לפה ולא לשם זה רק בגלל שאני דואג לך ורוצה לשלומך, אני פוחד שמישהו יעשה לך משהו, כי אם לא יהייה לי אותך אני ימות, בלעדיך אני אינני חי, רציתי להגיד לך שאין לי עתיד בלעדיך ושאני ישמור עליך תמיד ואת חיי אתן בשבילך!!!!!!