הודעה ותפילה

לרעות היקרה:



צר לי שלא דברתי איתך

כל-כך הרבה זמן.

אני מרגיש שהלכתי לאיבוד.

בלי כיוון,בלי מצפן.

כל הזמן נתקלתי בדברים.

קצת משוגע, כנראה.

מעולם לא הלכתי לאיבוד בעבר.

את היית הצפון שלי.

תמיד יכולתי למצוא את הדרך

הביתה כשאת היית ביתי.

סלחי לי שכל-כך כעסתי כשעזבת.

עדיין אני מאמין שאירעה איזו טעות

ואני מחכה שאלוהים יחזור בו.

אבל עכשיו קצת הוטב לי.

הלימודים עוזרים לי.

ויותר מכל את עוזרת לי.

הופעת לי בחלום אמש,

עם החיוך שלך.

שתמיד חיבק אותי בחיבוק נאהבים,

עירסל אותי כמו שמערסלים ילד.

כל מה שאני זוכר מן החלום

הוא תחושת שלווה.

התעוררתי עם התחושה הזו

וניסיתי לאחוז בה ככל שיכולתי.

אני כותב לך כדי לומר שאני בעיצומו

של מסע אל השלווה הזו

וכדי לומר לך כמה אני

מצטער על דברים רבים כל-כך.

אני מצטער שלא השגחתי עלייך טוב יותר,

כדי שלא היית מבלה ולו עוד דקה

אחת בקור, או מפוחדת או חולה.

אני מצטער שלא השתדלתי יותר

כדי למצוא את המילים לומר לך מה הרגשתי.

אני מצטער ששיקרתי לך אבל

בשבילך אני מנסה להיות אמתי יותר.

אני מצטער שרבתי איתך.

אני מצטער שלא התנצלתי יותר

הייתי גאה מדי.

אני מצטער שלא נתתי לך מחמאות

על כל מה שלבת ועל כל התסרוקות שלך.

אני מצטער שלא נאחזתי בך בחוזקה כזו

שאפילו אלוהים לא יכול היה לקחתך ממני.

אין שעה בחיי שאת לא קיימת בה.

אני מנסה להיות עסוק כל הזמן אבל שיש

לי זמן ריק , אני מרגיש

את הזכרונות באים אלי כמו הגיאות.

היום חשבתי עלינו בצעירותנו.

כשעזבת את עולמנו לטובת עולם גדול יותר.

הייתי מפוחד הרבה יותר משהייתי מוכן להודות.

נלחמתי בפחד שלי בכך שאמרתי לעצמי

שתחזרי יום אחד, ובכך שניסיתי לחשוב

מה יהיה הדבר הראשון שאומר לך שאראה

אותך שוב.

ודאי ניסיתי לפחות מאה אפשריות.

ומה אמרתי לבסוף?

לא הרבה.

הפה שלי לא פעל,

אלא בשביל לנשק אותך.

וכשאמרת "באתי כדי להשאר"

זה ביטא את הכל.

אבל שאני מתעורר אני

שוב חוזר ליסורי.

כל הזמן אני מדמיין מה הייתי אומר לך

אילו חזרת.

לכל הספינות שבים ולכל הנמלים

לבני משפחתי ולכל הידידים והזרים.

זו הודעה וגם תפילה.

ההודעה היא, שמסעותי לימדו אותי אמת גדולה.

כבר היה לי את כל מה שכולם מחפשים

ומעטים מוצאים אי-פעם:

את האדם האחד בעולם שנולדתי לאהוב

לנצח.

אדם כמוך, אדם עשיר באוצרות פשוטים

שהצליח בכוחות עצמו בלבד, שלמד מעצמו.

נמל שבו אני בבית לעולמי-עד.

ולא רוח ולא צרה ואף לא מוות קטן

יוכל להפיל את הבית הזה.

התפילה היא שכל אחד בעולם

יזכה לדעת אהבה כזו.

ויירפא על-ידה.

אם תשמע תפילתי תימחק כל האשמה.

וכל החרטה.

ויבוא קץ לכל הכעס.

אנא אלוהים.

חיי החלו כשמצאתי אותך.

וחשבתי שהם הסתיימו כשלא עלה בידי

להציל אותך.

חשבתי שאם איאחז בזכרך,

אצליח להחזיק את שנינו בחיים.

את הראת לי

שאם יהיה לי אומץ לפתוח את הלב

אוכל לאהוב שוב,

ולא משנה עד כמה נורא יגוני.

את גרמת לי להבין שהייתי רק חי למחצה.

זה הפחיד אותי וזה כאב.

ולא ידעתי עד כמה אני זקוק לך.

עד לערב שבו ראיתי אותך הולכת מכאן.

כשראיתי אותך הולכת חשתי שמשהו נקרע

אצלי מבפנים.

ואז ידעתי, הייתי צריך ללכת אחריך הביתה

ולכן אלך לים שטוף הרוחות

לשפוך את ליבי עליו.

ואלך אלייך

ואנסה לזכות בלבך.

אם אצליח, אני יודע שתברכי אותי

שתברכי את כולנו.

אם לא אצליח, עדיין אבורך כי נפלה

בידי הזכות לאהוב בחיי.

את הענקת לי את זה.

ואם אומר לך שאני אוהב אותך יותר מכל דבר.

אז תדעי הכל.



על החתום כל האהבתי

ל.ה