האהבה שלי פרק 2

התחלתי ללכת כמו זומבי אין לי מושג לאיפה לאחר מספר דקות החלטתי שאני חוזרת
הביתה נכנסת למיטה ולא יוצאת משם עוד 60 שנה!! נו טוב..לפחות עד מחר..

חזרתי הביתה הפלאפון לא הפסיק לצלצל אז כיביתי אותו "דניאלוש למה חזרת כל כך
מוקדם??" אמא שהיתה בסלון הייתה מופתעת שחזרתי שעה אחרי שהלכתי זה אף פעם לא קורה..
"סתם אני לא מרגישה טוב..אני הולכת לישון לילה טוב" אמרתי ועליתי במהירות לחדר
בכיתי עוד קצת ונרדמתי...



הגיע הבוקררר "אוףףף למה הוא תמיד מגיע??! רק עוד שעה.." התלוננתי לעצמי לבסוף לא
הייתה ברירה וקמתי ונכנסתי למקלחת התארגנתי ויצאתי לבצפררר כשהגעתי כולם שאלו אותי
לאיפה נעלמתי אתמול אמרתי שלא הרגשתי טוב...די התחמקתי ואז מור וטלי הגיעו "תגידי
איפה היית אתמוללל?!?!! את יודעתת איך דאגנו לךךך??!" קראה טלי "כן.. סתם כאב לי
הראש.."מלמלמתי והמשכתי לכיוון הכיתה ואז הגיעה רוני "הוו הנה את איפה היית
אתמולל??! כולם דאגוו לך" היא גם נזפה בי "טוב נו די מה אני ילדה קטנה שכולם דואגים
לי?!" כבר התעצבנתי "טוב נו תעזבו אותה.." התערבה מור "מאמי את חייבת לראות את
החתיך שהיה אתמול במסיבה...ומסתבר שהוא גם לומד פה.." התלהבה מור ואני נאנחתי מור
היתה אחת שהיתה נדלקת כל יום על מישהו אחר ככה שלא התרגשתי "אוי כן הוא חתיךך!!"
התערבה רוני עוד לא הספקתי להגיב שהגיעו עוד מספר בנות מהשכבה "דניאל איפה היית
אתמולל?!?" "ראיתםם את החתיך הזה מכיתה יא'?!" אלה התגובות שנשמעו בערך לא היה לי
כוח לאף אחד.. אז המשכתי לכיתה בדרך ראיתי את ירון אין לי מושג למה אבל הוא מתחיל
להימאס עליי עם המבטים שלו "הנה את ילדההה!! איפה היית אתמולל!?!" שלומי ניגש אליי
ונתן לי נשיקה בלחי אויש כמה שנמאס לי לשמוע את השאלה הזאת הזאת היום!!!!!!!!!!!
"מצטערת שלומי אני לא הרגשתי משהו.." אמרתי לו והוא חייך אליי "זה בסדר מאמי את
באמת לא נראית משהו.." הוא צחק "תודה באמת.." אמרתי בציניות "סתם צוחק מאמי" הוא
חייך והלכנו מחובקים לכיתה..



שיעור היסטוריה עבר בשעמום טוטאלי כל מקום שמעתי בנות מדברות על החתיך מיא'
מיזה?!?!?!?!?!?!?! ההפסקה הגיעה ויצאנו כמה בנות להסתובב בבצפר לפתע עבר לידנו בן
הוא נתן לכולנו נשיקה ולטלי הוא בכלל לא התייחס והלך הבטתי בטלי מופתעת נראה שהשאר
לא היו מופתעות בכלל "מה זה היה?!" שאלתי מבולבלת וטלי הביטה בו מתרחק בעצב "זה עוד
משהו שהפסדת אתמול" אמרה רוני "טלי ובן רבו" אמרה דינה והסתכלתי על טלי עוד יותר
מופתעת... איך דינה יודעת?!!!?? הרי כולם יודעים שהיא 144 של בצפרר "זה בסדר כולם
כבר יודעים" אמרה טלי "למה?!" שאלתי "סתם הוא החליט שאני נדלקתי על מישהו שרקדתי
איתו במסיבה" היא אמרה הייתי בשוקקקקקק כולם ידעו שטלי ובן היו מאוהבים מאוד והם
כמעט אף פעם לא רבו וגם אם כן הם תמיד השלימו אחרי שעה אף פעם לא ראיתי אותם
ככה..החלטתי שאני חייבת לפעול ממש גיבורת על חיחיחי "טוב מותק הוא הולך לשמוע
אותי!" אמרתי בביטחון והלכתי לכיוון של הבניין טלי ניסתה לעצור אותי אבל איך כולם
אומרים?? אני עקשנית מידי חיחיחי ידעתי שאולי אני עושה טעות שאני מתערבת אבלל לא
יכולתי להשאיר ת'מצב ככה הגעתי לשכבת יא' (ששם בן למד) וחיפשתי את בן הלכתי במהירות
עוד 5 דקות ההפסקה תיגמר רצתי ועברתי מכיתה לכיתה למצוא אותו עד שבסוף ניתקעתי
במישהו זה לא אחר מהחתיך שנתקעתי בו אתמול רגעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע??????? אז
הוא החתיך מיא'????!!! "עוד פעם אתה?!! אולי תואיל בטובך להפסיק להיתקע בי?!" קראתי
בכעס "תגידי הפרצוף שלך תמיד נראה ככה או שלפעמים את גם מחייכת?!" הוא קרא "הפרצוף
שלי ככה כל פעם שאני רואה אותךךךך" צעקתי

חוצפןןן!!! למה מי הוא שיגיד לי דבר כזהה!!! עוד לפני שהוא הספיק להגיב הגיעה מישהי
מהשכבה שלו ואמרה בקול הכי פאקצה שיש "מאור מאמי אתה יכול לבוא שניה?" היא די נמרחה
עליו הוא חייך אליה ואז הביט בי "תסלחי לי אני עסוק" הוא חייך בגאווה "מצידי??
בכייף!" לעגתי לו והלכתי "תסלחי לי אני עסוקק..." חיקיתי אותו כל הדרך ואז ראיתי את
בן "היי מאמי מה את עושה פה?" הוא שאל "באתי לדבר איתך" אמרתי לו "על מה?" הוא שאל
"על טלי" איך שאמרתי את זה הוא עשה פרצוף "עזבי באמת שלא בא לי" הוא אמר "כנראה
שאין לך ברירה"