עומר שלי...

עומר שלי..אני כותבת לך מילים אלו ונחנקת מדמעות..עומר שלי,אהוב יקר שלי, מי היה מאמין שבסוף אתה הוא זה שתעזוב אותי,  כל הזמן בך תמיד זילזתי, את אהבתך,כמובן מאליו לקחתי, תמיד השקעת ופינקת ואלי כמו לנסיכה תמיד התנהגת, אני תכופות לך לעגתי,ולפעמים אותך עזבתי,רק כי ידעתי שתרדוף אחריי ותשתגע,ובדמעות תאמר לי שוב ושוב שאתה אותי אוהב...ואז בהתנשאות אליך חזרתי ,ובך תמיד שיחקתי ושיחקתי, בישבילי תמיד היית משחק, ואף פעם לך התוודתי שגם אני אוהבת אותך..מאוד מאוד, אף פעם לך לא אמרתי שלדעתי יש לך את העינים הכי מקסימות ויפות בעולם, שרק להביט בך ואני כבר נמסה....עומר תדע שפחדתי..פחדתי להראות לך אהבה, פחדתי לאבד שליטה,שנה שלמה שהיינו יחד ,שנה שלמה ששמרתי את כל האהבה מבפנים,ולך הוצאתי את כל הרוע ואתה קיבלת הכל  בהבנה ואהבה, בחיים לא שפטת אותי, רק עטפת בעוד ועוד אהבה...ועכשיוו איבדתי את כל זה..איבדתי אותך..אתה הוא זה שעזבת בלי לומר מילה, שבועיים שאתה לא מתקשר,שבועיים שאני בוכה, ולא מאמינה שדבר כזה לי קרה,מנסה להבין מה עובר בראש שלך, ואם במקרה תקרא את זה תבין, אני מודה-א נ י   א ו ה ב ת   ר ק   א ו ת ך!!!!!!!!!!!!