האהבה הראשונה שלי - חלק ב'

לצערי, שנינו לא הייתי באותה הכיתה.

לאחר הסבר משעמם מאוד של המחנכת החדשה שלנו, הגיע סופסוף ההפסקה !

משום מה לא ראיתי אותה.



-------כאן אנחנו נתקדם חצי שנה קדימה בזמן-------



בהמשך תקופת הלימודים הראשונה שלנו בחטיבת הביניים, אני וחברי התקבלנו בברכה בחטיבה
ואף היינו בין המקובלים בשכבה.

לאחר לא הרבה זמן, ילדה אחת קראה לי בהפסקה דרך החבר שלי.

כן, כן, זו היא !

הילדה בעלת העיניים הירוקות, והשיער הארוך, החלק, והנוצץ הזה שבהק לי בעיניים......



היא אומרת:

"היי, אני שיר, איך קוראים לך?"



"היי, קוראים לי רועי" אמרתי.

"היי רועי, יוני בן-דיין הוא במקרה בן הדוד שלך?" שאלה שיר.

"כן, הוא בן דוד שלי, מאיפה את מכירה אותו מאמי?" שאלתי אותה.

"הוא למד איתי ביסודי, והיה חבר של החברה הכי טובה שלי" היא ענתה.



"רועיי, רועיייי" אני שומע קולות שקוראים את שמי..

ראיתי את החבר שלי, מור צועק לעברי, "נו בוא כבר, אנחנו מאחרים, ואתה מדבר בזמן הזה
עם בחורות?!"

"אני כבר בא" אמרתי למור.



אמרתי לשיר שלום, וששמחתי להכיר אותה.

לאחר מכן, כל הפסקה שיר הייתה קוראת לי, ואני לא הייתי בא.



ליאל החברה שלה הגיעה אליי לאחר כמה שבועות, ואמרה:

"למה אתה מתייחס ככה לשיר? היא קוראת לך, מנסה לדבר איתך, ואתה לא שם עליה !!!!"



"אני לא חייב לה כלום!!!!!" אמרתי.

"אתה צודק, היא תאכל חרא בגללך, ואתה לא תהיה חייב לה כלום!!" היא אמרה.



"מזאת אמרת? איזה חרא היא כבר אכלה בגללי? אנחנו בקושי מכירים!!!"

"היא אוהבת אותך, ורוצה אותך" היא אמרה.



לי לא היו מילים פשוט.

אמרתי, "באמת? חבל שלא אמרה את זה מקודם, אולי עוד היה קורה בינינו משהו, אבל עכשיו
אני מעדיף להיות לבד, תודה, ביי!!!!!" אמרתי לה..



ואת האמת? באמת לא רציתי אותה, כי לא אהבתי אותה.



ועד היום אני מתחרט על זה.





--------------------כאן הסתיים לו חלק ב', חלק ג' יכנס בקרוב מאוד לאתר, מקווה
שנהניתם!---------------------