📚 סיפורי אהבה
האהבה שלי
👁️
996 צפיות
💬
5 תגובות
טוב אז קוראים לי דניאל ואני בת 16 וחצי
מתאמצת להגיד לכולם שאני בת 17 חחחח אני גבוהה עם שיער חום ככה חלק ועיניים
ירוקות האמת?? אני לא חושבת שאני יפה במיוחד אבל זה מה שאומריםם...
אני רוני מור וטלי החברות הכי טובות בעולםם
היה לי חבר ירון אבל נפרדנו..זה לא שחסר לי הצעות מבנים באמתתת שלא!!
פשוט אני לא משלימה עם הפרידה---------------------
נכנסתי להתקלח הסתכלתי על השעון היה לי בדיוק שעה וחצי להתארגן למסיבה של שלומי אבל
לא ממש עזבו אותי איך שיצאתי מהמקלחת היה טלפוןן
"הלו?" "דניאללל יפה שליי את באהה?" זה היה שלומי כנראה שהוא כבר הספיק לשמוע שלא
ממש רציתי לבוא...
אני ושלומי ידידים ממש טוביםם הוא קצת ערסס אבלל נשמהה "כן כן שלומי אני באה אתה
יכול לנשום" צחקתי "הו יופי זה באמת לא היה כל כך קל"
הוא צחק "כבר דאגתייי אז בטוח נראה אותךך היום?" הוא שאלל כנראה שהוא לא ממש האמין
לי "כן שלומי נראה אותי היום" אמרתי משפט קצת מוזר אבל הוא הבין וצחק
"טוב כפרה יהיו פה מלאא אנשים אז נראה אותך ביי חולה עלייך" הוא אמר וניתק ואני
נאנחתי "מלא אנשיםם...ירון בינהםם!" חשבתי לעצמי
סיימתי לייבש את השיער עם הפאןן וניגשתי לאייסיקיו היו 3 הודעות מנדב מורן ועדי
שלושתםם שאלו אם אני באה לשלושתם שלחתי בקצרה שכן והתנתקתי
לא היה לי כוח לחפירות אחרי 2 שניות טלי ורוני נכנסו לחדר שלי הן כבר היו מאורגנות
"יואוו איזהה יפות" חייכתי אליהן והתחבקנו
"מי שמדברת! אבלל יאללה כפרה תתארגנייי!!" קראה טלי "ואיפה מור?"שאלתי "אה את מכירה
אותה היא תבוא ישר למסיבה עד שהיא מתארגנת" אמרה רוני
"בדיוק כמוך...תתארגני כבר!" קראה טלי "אין לי חשק" אמרתי והתיישבתי על המיטה
"עדיין ירון?" היא שאלה
"כהה אבל אתן צודקות אני לא אקבר בשבילו!" אמרתי בהחלטיות וקמתי מהמיטה "יופי זאת
דניאלוש היפה שלנו" קראה רוני בהתלהבות "כן ככה.. תוציאי לו את העיניים" הסכימה טלי
"בדיוק" אמרתי בביטחון "תראי לו מה זה" אמרה טלי שמחה "נכון!" הסכמתי בביטחון מלא
לגמרי "הוא יתחרט על זה שפיספס אותך!" ואני חייכתי גאווה ואז נפלתי על המיטה "אין
לי מה ללבוששששש"----------------------------
בסוף לבשתי שמלה מיני שחורה עם מגף שחור גבוה שמתי שחור לעיניים קצת מייקאפ ופיזרתי
את השיער שלי
הגענו שלושתינו למסיבה היו מלאאאאאאאא אנשיםםם פשוטט מלאאא לא הצלחתי לראות אם ירון
שם והתפללתי לא לראות אותוו
ואז ראינו את שלומי עם 3 בנים לא מוכרים מתקרבים אלינו "הנהה באת איזה כוסית!" הוא
קרא וחיבק אותי
"אמרתי לך" חייכתי "האמצעי שם עלייך עין" הוא לחש לי והלך לחבק את טלי ורוני
הסתכלתי על האמצעי הוא היה נראה ממש טוב עם גבוה שרירי עם עיניים כחולות שווה
בטירוףף אבלל לא יכולתי לחשוב על אף אחד אחר חוץ מירון
"מדהימות" סיכם שלומי בחיוך "אה אגב דניאל זה ליאור" הוא הכיר ביני לבין האמצעי
"היי" חייכתי אליו "היי" הוא לא הפסיק לחייך
"טוב אנחנו נזוז" שלומי אמר ושלושתם הלכו "בואנהה איזה שווה הוא למה הוא הכיר אותו
רק לךך?!" התלוננה רוני ואני וטלי צחקנו
אמרנו שלום לכולם ועדיין לא ראיתי את ירון היה מוזיקההה בהתחלה רקדתי קצתת וכבר לא
היה כוח אז הלכתי לשבת
ואז התיישב לידי איזה ערס מעצבן שניסה להתחיל איתי "אז מה ילדה יפה כמוך עושה פה
לבד?" הוא אמר והתיישב לידי
"תגיד לא הודיעו לך שהמשפט הקבוע השתנה?" ממש לא היה לי מצב רוח בשבילו "איי איזה
עצבנית!" הוא התלונן "נכון בייי" אמרתי והלכתי משםם
חיפשתי כל הזמן את ירון אבל הוא לא הופיע הלכתי ואז נתקלתי בבן וטלי
בן היה החבר של טלי היא היחידה מארבעתנו שהיה לה חבר קבוע כבר שנה חוץ ממני שגם לי
היה חבר לפני שבוע
"היי מאמי" אמר בן ונתן לי נשיקה בלחי "היי" חייכתי אליו קצת עצובה "מה? עדיין
ירון?" הוא ניחש
"לאא נראה לךך?!! היא כבר שכחה ממנו! סתם רבה עם ההורים" התערבה טלי בן וירון היו
חברים די טובים וטלי לא רצתה שירון ידע שעצוב לי בגללו
בדיוק באותו הרגע הוא נכנס והצטרף אלינו בהתחלה לא שמתי לב אליו "היי חבר'ה" הוא
אמר ונתן לשלושתינו נשיקה ולא הוריד ממני את המבטט
"טלי תגידי מה עם מור?" שאלתי את טלי משתדלת להתעלם ממנו "אין לי מושג היא בטח
עדיין מתארגנת הפרינססה" צחקה טלי ואני חייכתי
"טוב אני אזוז" אמרתי ויצאתי החוצה "דניאל דניאל!" ירון קרא ויצא אחרי הסתובבתי
אליו אדישה למרות שהלב שלי פעםם בחוזקה
"אנחנו יכולים לדבר?" הוא שאל "זה מה שאנחנו עושים עכשיו לא?" ניסתי להתחמקק "נו די
עם הציניות..לדבר באמת" הוא אמר בקול כמעט מתחנן "אני שומעת" אמרתי באדישות "אני לא
מאמין שנה וחצי היינו ביחד ועכשיוו את כזאת קרירה?" הוא היה בשוקק מההתנגות שליי נו
בטחחח הוא ציפה שאני יבכה לו או משו שימותתת!! "לא אשמתי שעכשיו חורףף" המשכתי בשיא
האדישות "אני לא מאמין" הוא מילמל ונכנס לבפנים "גם אני" אמרתי בשקט אחרי שהוא
הלך... העיניים שלי התמלאו דמעות התחלתי ללכת בשיא המהירות בלי להשים לב לאן
ונתקלתי במישווו "הייי שים לב לאן אתה הולךך!!" צעקתי "וואי סליחה" הוא מילמל הרמתי
את הראש לראות מיזה הוא היה גבוה שרירי שיער שטני מבלוגן עיניים ירוקות כל כך
יפהההההההה פשוטטט הבנאדםםם הכייי יפהה שראיתיי בחייםםםם!!! "סולחת" אמרתי בקרירות
והלכתי משםםם לא יודעת אפילו לאיפה רק מנסה לברוח למקוםם שאפחדד לא ימצא אותיי..
מתאמצת להגיד לכולם שאני בת 17 חחחח אני גבוהה עם שיער חום ככה חלק ועיניים
ירוקות האמת?? אני לא חושבת שאני יפה במיוחד אבל זה מה שאומריםם...
אני רוני מור וטלי החברות הכי טובות בעולםם
היה לי חבר ירון אבל נפרדנו..זה לא שחסר לי הצעות מבנים באמתתת שלא!!
פשוט אני לא משלימה עם הפרידה---------------------
נכנסתי להתקלח הסתכלתי על השעון היה לי בדיוק שעה וחצי להתארגן למסיבה של שלומי אבל
לא ממש עזבו אותי איך שיצאתי מהמקלחת היה טלפוןן
"הלו?" "דניאללל יפה שליי את באהה?" זה היה שלומי כנראה שהוא כבר הספיק לשמוע שלא
ממש רציתי לבוא...
אני ושלומי ידידים ממש טוביםם הוא קצת ערסס אבלל נשמהה "כן כן שלומי אני באה אתה
יכול לנשום" צחקתי "הו יופי זה באמת לא היה כל כך קל"
הוא צחק "כבר דאגתייי אז בטוח נראה אותךך היום?" הוא שאלל כנראה שהוא לא ממש האמין
לי "כן שלומי נראה אותי היום" אמרתי משפט קצת מוזר אבל הוא הבין וצחק
"טוב כפרה יהיו פה מלאא אנשים אז נראה אותך ביי חולה עלייך" הוא אמר וניתק ואני
נאנחתי "מלא אנשיםם...ירון בינהםם!" חשבתי לעצמי
סיימתי לייבש את השיער עם הפאןן וניגשתי לאייסיקיו היו 3 הודעות מנדב מורן ועדי
שלושתםם שאלו אם אני באה לשלושתם שלחתי בקצרה שכן והתנתקתי
לא היה לי כוח לחפירות אחרי 2 שניות טלי ורוני נכנסו לחדר שלי הן כבר היו מאורגנות
"יואוו איזהה יפות" חייכתי אליהן והתחבקנו
"מי שמדברת! אבלל יאללה כפרה תתארגנייי!!" קראה טלי "ואיפה מור?"שאלתי "אה את מכירה
אותה היא תבוא ישר למסיבה עד שהיא מתארגנת" אמרה רוני
"בדיוק כמוך...תתארגני כבר!" קראה טלי "אין לי חשק" אמרתי והתיישבתי על המיטה
"עדיין ירון?" היא שאלה
"כהה אבל אתן צודקות אני לא אקבר בשבילו!" אמרתי בהחלטיות וקמתי מהמיטה "יופי זאת
דניאלוש היפה שלנו" קראה רוני בהתלהבות "כן ככה.. תוציאי לו את העיניים" הסכימה טלי
"בדיוק" אמרתי בביטחון "תראי לו מה זה" אמרה טלי שמחה "נכון!" הסכמתי בביטחון מלא
לגמרי "הוא יתחרט על זה שפיספס אותך!" ואני חייכתי גאווה ואז נפלתי על המיטה "אין
לי מה ללבוששששש"----------------------------
בסוף לבשתי שמלה מיני שחורה עם מגף שחור גבוה שמתי שחור לעיניים קצת מייקאפ ופיזרתי
את השיער שלי
הגענו שלושתינו למסיבה היו מלאאאאאאאא אנשיםםם פשוטט מלאאא לא הצלחתי לראות אם ירון
שם והתפללתי לא לראות אותוו
ואז ראינו את שלומי עם 3 בנים לא מוכרים מתקרבים אלינו "הנהה באת איזה כוסית!" הוא
קרא וחיבק אותי
"אמרתי לך" חייכתי "האמצעי שם עלייך עין" הוא לחש לי והלך לחבק את טלי ורוני
הסתכלתי על האמצעי הוא היה נראה ממש טוב עם גבוה שרירי עם עיניים כחולות שווה
בטירוףף אבלל לא יכולתי לחשוב על אף אחד אחר חוץ מירון
"מדהימות" סיכם שלומי בחיוך "אה אגב דניאל זה ליאור" הוא הכיר ביני לבין האמצעי
"היי" חייכתי אליו "היי" הוא לא הפסיק לחייך
"טוב אנחנו נזוז" שלומי אמר ושלושתם הלכו "בואנהה איזה שווה הוא למה הוא הכיר אותו
רק לךך?!" התלוננה רוני ואני וטלי צחקנו
אמרנו שלום לכולם ועדיין לא ראיתי את ירון היה מוזיקההה בהתחלה רקדתי קצתת וכבר לא
היה כוח אז הלכתי לשבת
ואז התיישב לידי איזה ערס מעצבן שניסה להתחיל איתי "אז מה ילדה יפה כמוך עושה פה
לבד?" הוא אמר והתיישב לידי
"תגיד לא הודיעו לך שהמשפט הקבוע השתנה?" ממש לא היה לי מצב רוח בשבילו "איי איזה
עצבנית!" הוא התלונן "נכון בייי" אמרתי והלכתי משםם
חיפשתי כל הזמן את ירון אבל הוא לא הופיע הלכתי ואז נתקלתי בבן וטלי
בן היה החבר של טלי היא היחידה מארבעתנו שהיה לה חבר קבוע כבר שנה חוץ ממני שגם לי
היה חבר לפני שבוע
"היי מאמי" אמר בן ונתן לי נשיקה בלחי "היי" חייכתי אליו קצת עצובה "מה? עדיין
ירון?" הוא ניחש
"לאא נראה לךך?!! היא כבר שכחה ממנו! סתם רבה עם ההורים" התערבה טלי בן וירון היו
חברים די טובים וטלי לא רצתה שירון ידע שעצוב לי בגללו
בדיוק באותו הרגע הוא נכנס והצטרף אלינו בהתחלה לא שמתי לב אליו "היי חבר'ה" הוא
אמר ונתן לשלושתינו נשיקה ולא הוריד ממני את המבטט
"טלי תגידי מה עם מור?" שאלתי את טלי משתדלת להתעלם ממנו "אין לי מושג היא בטח
עדיין מתארגנת הפרינססה" צחקה טלי ואני חייכתי
"טוב אני אזוז" אמרתי ויצאתי החוצה "דניאל דניאל!" ירון קרא ויצא אחרי הסתובבתי
אליו אדישה למרות שהלב שלי פעםם בחוזקה
"אנחנו יכולים לדבר?" הוא שאל "זה מה שאנחנו עושים עכשיו לא?" ניסתי להתחמקק "נו די
עם הציניות..לדבר באמת" הוא אמר בקול כמעט מתחנן "אני שומעת" אמרתי באדישות "אני לא
מאמין שנה וחצי היינו ביחד ועכשיוו את כזאת קרירה?" הוא היה בשוקק מההתנגות שליי נו
בטחחח הוא ציפה שאני יבכה לו או משו שימותתת!! "לא אשמתי שעכשיו חורףף" המשכתי בשיא
האדישות "אני לא מאמין" הוא מילמל ונכנס לבפנים "גם אני" אמרתי בשקט אחרי שהוא
הלך... העיניים שלי התמלאו דמעות התחלתי ללכת בשיא המהירות בלי להשים לב לאן
ונתקלתי במישווו "הייי שים לב לאן אתה הולךך!!" צעקתי "וואי סליחה" הוא מילמל הרמתי
את הראש לראות מיזה הוא היה גבוה שרירי שיער שטני מבלוגן עיניים ירוקות כל כך
יפהההההההה פשוטטט הבנאדםםם הכייי יפהה שראיתיי בחייםםםם!!! "סולחת" אמרתי בקרירות
והלכתי משםםם לא יודעת אפילו לאיפה רק מנסה לברוח למקוםם שאפחדד לא ימצא אותיי..





💬 תגובות (5)
וגם עזרתי לי קצת..תודה...
ביי
יש לי מלה חברות שניפגעו ואני אחת מהם
מתוקה. מפחיד אותי שאת חושבת על התאבדות. זה גרוע מאוד. את חייבת לדעת שאסור לך בשום פנים ואופן אפילו לחשוב על התאבדות. אם זה עולה לך בראש , פשוט תחליפי את זה במהירות במחשבה אחרת ןרצוי טובה . חוץ מזה התאבדות פרושה :
שלא תגרמי למישהי להתאהב בך , שלא תכירי את ילדייך היפים וחבריהם.
התאבדות פרושה - פגיעה בהורים שלך , באחים שלך - שאוהבים אותך.
פרוש הדבר שלא תוכלי לתרום לאנשים , לעזור לאוהבייך.
התאבדות פרושה שלא תזכי לראות את האור שמסתתר מאחורי האפלה
לכן - לעולם - אבל לעולם אל תחשבי על להתאבד. באהבה.
ובכלל לכל מי שקורא זאת : ורואה מישהו שמספר על מחשבות התאבדות
אני קורא - אל תעמוד על דם רעך !!!
ולך יקירתי : המון המון אושר והגשמת משאלות .
עד 120
ביררתי קצת..הילד באמת סבל..המון המון..
אני רוצה שתקשיבו טוב טוב למה שכתבתי...
החיים הם זכות...וכאשר יש לכם תזכות...אל תוותרו עליה..
ותיזכרו תמיד להיות לצידם של אנשים כשהם צריכם אותכם...
אל תשאירו אותם לבד [כמו שעשו לו במשך חודשיים,השאירו אותו לעבור הכול לבד]
תחשבו על זה..שחבר/ה שלכם..
מתמודד עם מחלה,פציעה וכדומה..לבד..סולו..עם עצמו..
ואפחד לא בא לבקר אותו...לחזק אותו..
לאחל לו החלמה מהירה..כלום~!!
אנשים..תחשבו על זה..טוב טוב...ואל תתביישו להגיב..
אני נכנסת וקוראת את מה שאתם כותבים..
ועונה לכם..אל תתביישו להיכנס ולדבר איתי [כבר כמה נכנסו..]
אני לא רוצה שיקרו עוד מקרים כאלה...אסור שזה יקרה..
תהיו לצד החברים שלכם תמיד!!!במיוחד ברגעים כאלה!
ותיזכרו תמידד תמיד!!
היתאבדות=פחד!!!
אל תפחדו..תחיו את החיים..גם עם לפעמים יש תקופות שהחשק ברח...תמשיכו לחיות..בסוף יבוא אליכם משהו שיאהב אותכם/ן ויהיה לצידכם..ויתן לכם את כול מה שהייתם צריכים..
עם יהיו עוד שאלות..תירשמו ואענה עליהם ברצון=]]..
שלכם..תמיד!
זיוית!=]
איך את יודעת תגיבי ומהראלף למות" ומכתב מאוד מרגש ואמיתי תקשיבו לה היא צודקת החיים זה מתנה
"יש דרך אחת לחיות ומיליון דרכים למות"
אוהבת אותכם וחג שמח הילו'ש
מה שכתבת באמת נגע לליבי.. וגורם לי לרצות לחשוב בצורה שונה ממה שהחגשתי וחייתי בתקופה הזו בחיי..
את צודקת שלחיות זאת זכות ושהאהבה כואבת אך מתראפת וממלאת את החור שעשתה
ושהאהבה זה לא הכל בחיים אך היא משפיעה על החיים שלנו.. היא חלק קטן מהחיים אך יש לה השפעה על הנפש ההתנהגות והמשך החיים שלנו.. היא מאפיינת אותנו.. האהבה נקשרת להמון תחומים.. ובכל תחום היא משפיעה בצורה שונה.
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות