המלאך

בפעם הראשונה שהמלאך נכנס למסעדה והיא הסתכלה לו בעיניים - העיניים הכי טובות - היא ידעה שהם יהיו ביחד לנצח. לא בתור נאהבים "חס -וחלילה" הרי היה לה את ההוא - ההוא שעכשיו כבר לא חשוב, ולמלאך הייתה את ההיא - שנשארה בסוף בחו"ל.


לאחר יומיים הם יצאו לשתות משהו והמלאך סיפר לה הכל. והיא לא סיפרה לו כלום. והוא אמר שהיא לא מסתכלת לו בעיניים. ואיך היא יכלה להסתכל לו בעיניים האלה שהיו רואות הכל - את כל הפחד והסבל ואי-הוודאות. והוא דווקא סיפר לה על כל הפחדים והסבל ואי-הוודאויות שלו. והיא הבינה שהוא לא אדם רגיל - הוא מלאך.


והם קבעו לצאת שוב בעוד יומיים - אבל זה לא יצא.


ואחרי יומיים הם שוב קבעו לצאת - וזה שוב לא יצא.


וככה זה נמשך כמה שבועות - הגורל לא רצה שגם היא תוכל לספר לומלאך הכל - והיא דווקא כ"כ רצתה...


וכל פעם שהיא ראתה את העיניים האלה היא רק רצתה להמשיך להסתכל בהן לנצח.


וביום בהיר אחד, כשלא היה הרבה לחץ והם במקרה עבדו ביחד - מה שגם לא קרה הרבה בגלל הגורל הארור - המלאך שאל אותה, מה עם ההוא, וברגע הזה היא הבינה, שההוא כבר לא כ"כ חשוב, בעצם, שהוא לא חשוב בכלל.


היא טסה. היא לא הפסיקה לחשוב על המלאך לרגע. והמלאך כתב לה את האי-מיילים הכי ממלאכיים שמישהו אי פעם כתב לה. והוא סיפר לה שבעבודה הכל שונה.


וכשהיא חזרה הכל באמת היה שונה - יותר טוב. וכולם חיבקו אותה, ואמרו כמה התגעגעו. והיא הרגישה טוב- סוף סוף טוב, הם אהבו אותה - כמו שהיא - בלי משחקים. סוף-סוף למישהו היה אכפת ממנה - באמת. היא גם מצאה לה בית אמיתי. והיא הייתה בטוחה שהכל יסתדר לטובה, כל הדאגות שלה יסתדרו - חוץ מאחת...


היא הייתה מאוהבת - מאוהבת במלאך שלה - שהיה חלק מהם. וכשחברתה סיפרה לה איך הם בילו יחד כשהיא לא הייתה - היא כ"כ קינאה מבפנים והיא הבינה שבשבילו, בשביל המלאך, היא לא מיוחדת, היא אחת מכולם, והוא יעזור לה תמיד כשהיא תצטרך, והוא יקשיב לה תמיד, והוא יאהב אותה תמיד - אבל לא ככה. והיא לא האמינה שהיא מאוהבת - סוף סוף מאוהבת - ומכולם - דווקא במלאך שלה.


בכל רגע היא קיוותה שהוא יתקשר, יכנס, יכנס למסנג'ר - אפילו ברגע זה היא חושבת על זה... והיא מעולם לא חשה דכדוך כזה וחוסר אונים כזה. ועדיים הם היו קובעים והגורל היה מתערב כל פעם מחדש והיא החלה לחשוב שיש סיבה להתערבותו של הגורל. והיא אמרה לעצמה שהיא לא מספיק טובה בשבילו - הוא מלאכי והיא סתם באה ממקום גרוע.


והיא לא ידעה מה יקרה בהמשך