המכתב שלי אלייך שמעולם לא קראת!!!

דבר אמיתי שקרה בזמן הזה לחברה טובה שלי  שהיא הנפש התאומה שלי והיא החליטה להוציא על כתב.. כל מה שכתוב אמיתי מהלב..


היה חשוב לפרוק את הרגשות זה גורם להרגיש טוב


ואשמח אם תגיבו!!


לפני שנפגשנו פעם ראשונה, אני זוכרת שעמדתי מול המראה ולא האמנתי שאני הולכת לעשות את זה, לא שלקחתי את זה כ"כ קשה פשוט, זה הרגיש מוזר.


אני? איתך? מה הקשר בעצם?..


הדייטים הראשונים עברו סבבה, ואפילו התחלתי קצת קצת להפתח..


הפגישה ה-3 הייתה.. מושלמת, יותר מכולם, עד היום


ה-4 הפחידה אותי, לא הבנתי מה קורה, ידעתי שזה שם...ידעתי ש....זה...שם.


אתה הכחשת אבל לקראת סוף הערב, זה יצא לך אפילו בטבעיות, אתה מעורער, לא בטוח מה אתה רוצה.


אני ידעתי את זה כבר באותו היום, כשקראתי את ההודעה שלך, כבר ידעתי מה קרה.. עוד לפני שנפגשנו.


אמרת שהכל בידיים שלי, שאנחנו יכולים לחתוך את זה, חשבתי על זה הרבה, לא ידעתי מה בא לי.


תמיד אמרת לי לזרום נכון? אחת מהמילים האהובות עליך, זה לא שכ"כ רציתי.. אבל זו פעם ראשונה בחיים שנתתי לעצמי לזרום, שהנחתי לראש, פעם ראשונה שהלכתי בעקבות הלב, ואני לא מצטערת לדקה.


זה לא שהכל היה כ"כ מדהים כן? אפילו בכלל לא.. כנראה זו הסיבה שזה היה כ"כ משמעותי בשבילי...


כי זו פעם ראשונה בחיים שנתתי לעצמי לזרום קדימה בלי לדעת את התוצאה מראש.


אני חושבת ששנינו יודעים שאנחנו לא בדיוק מה שהשני מחפש, אבל עדיין, אני חושבת שהיה שם משו ...חסר.


ומה חסר? שאני אפתח.. נורא קשה היה לי להפתח כששמעתי עליהן כל הזמן..


כל היום X,Y,Z....


אני זוכרת ששאלת אותי למה אני.."לא פה.." למה אני לא מפוקסת... למה? כי כל פעם ששמעתי עליהם הרגשתי עוד יותר רע ועוד יותר חסרת בטחון.


אמרת שאני צריכה לזרום נכון? אני יכלתי?


אמרת שאני צריכה ליזום נכון? איך?


הרי, הרגשתי חוסר בטחון מוחלט.. אתה מעורער, לא בטוח מה אתה רוצה בעצם


ואני, שגם ככה קשה לי להפתח עוד צריכה ליזום.


אז אני יודעת, שרוב הקשר היה בנוי מהרבה משחקים, רובם מצידי, על זה, אני מאוד מצטערת.


במבט לאחור אני יודעת שכמה שאני רוצה שדברים יהיו אחרות, זה לא שבאמת הייתי מסוגלת לעשות אותם אחרת.


הכל נבע מבפנים, מהחוסר בטחון שלי.


אז כנראה, שאתה ואני זה לא "נועדו" להיות ביחד. ובסדר, טוב לי עם זה..


היה טוב- וטוב שהיה.


בפעם האחרונה שאלת אותי אם אני בטוחה בזה שאני רוצה לסיים, עניתי שלא, אמרתי שאני בטוחה כמו שאתה בטוח..


שנינו לא בטוחים, שנינו... משחקים יותר מדי משחקים מפגרים.