מכתב שלא נשלח.. ששלחתי לאהבה הראשונה שלי :

יש לי עדיין רגשות אליך,אבל לא כמו פעם..

כל לילה חושבת עליך,על הפגישה הראשונה,הנשיקה הראשונה,על כמה שנהניתי איתך ..והיה
עולה לי חיוך על הפנים..אבל אז הייתי נזכרת כמה היית מגעיל אליי ובפיצול אישיות
שלך! בבוקר היית מתנהג ומדב כמו מלאך,אבל בערב היית משתנה לגמרי!היית מוציא עליי את
העצבים שלך כאילו אני חפץ שלך..!

הייתי מספרת על זה לחברות ולמשפחה וכ-ו-ל-ם היו אומרים לי "תיפרדי ממנו,הוא לא
בשבילך! תראי איך את סובלת בגללו!"..אבל אני המשכתי בשלי,המשכתי להאמין לך! הייתי
כל כך תמימה! לא הייתה שיחה אחת שנגמרה יפה! תמיד..אחרי כל שיחה היה עובר לי בראש
-מה עשיתי לעזאזל-?! הייתי מאשימה את עצמי בהכל..!כשחברות שלי אמרו "די,תיפרדי
ממנו,הוא ממש מגעיל,איך הוא מתנהג אלייך!"..הייתי מקשיבה,אך בתוך תוכי הייתי כל כך
תמימה ותמיד הגנתי עליך..!

עכשיו,לאחר שנפרדת ממני יש לי קצת הקלה!עדיין חושבת עליך,אבל לא כמו בהתחלה..!

אפילו עכשיו,כשחברות והמשפחה מדברים עליך לא יפה,אני מגנה עליך ולא מבינה למה..!!

אני לא מצטערת על הקשר שלנו! איתך אני למדתי מה זאת אהבה,ומה זאת אכזבה. עכשיו אני
לומדת ואלמד מטעויות..

עשית לי רק טוב..למרות שהיה גם רע..!

לפעמים אני חושבת לעצמי "מה..אין לך רגשות.? לא אכפת לך מאף אחד..? אכפת לך רק
מעצמך!! "..

זהו,אין יותר מה לכתוב..הוצאתי את מה שהיה לי להגיד..כמובן שזה לא הכל ..כי אי אפשר
לתאר רגשות במילים..!

מקווה שיהיה לך טוב..ושתזכור אותי..!

אוהבת ואוהב..