אהבה לא ממומשת- חלק ז'- אחרון

את הנשיקה הזאת אף אחד לא יפסיק, אם תהיה לי עוד אחת כזאת? הסיכוי קלוש..



______



"ליאור... אתה.." אמרתי "שש.." הוא המשיך לנשק אותי עם יד אחת הוא נגע לי בשיער ביד
השנייה הוא פתח לי את הג'ינס (שוב..) החזקתי לו את היד ועצרתי אותו, מהמבוכה עצרתי
גם את הנשיקה "מה, את לא רוצה?" עניתי לו "לא יודעת מצד אחד אני כ"כ רוצה ליאור,
אבל מצד שני אני מרגישה חרא דניאל אתה יודע מה? תעזוב את דניאל, מעיין! אתם חברים
כ"כ הרבה זמן מי אני שתהרוס לכם? אחריזה אני לא יוכל להסתכל לה בעיינים אפילו שאני
לא מדברת איתה ולא קשורה אליה" עניתי והשפלתי את המבט שלי לרצפה "אני כ"כ מצטער,
שיט פשוט אני אפעם לא בגדתי במעיין, החרמנות הזאת חזקה ממני, מצטער מבטיח שמעכשיו
כלום זהו.." חייכתי בסלחנות,ראיתי אותו משתגע מעצבים "הזדיינת עם דניאל?" הוא שאל
אותי אחריי שכבר דפדף בכל תחנות הטלוויזיה "לא, הוא ניסה אבל לא נתתי לו" עניתי
"הזדיינת עם מישהו חוץ מסהר?" הוא שאל שוב "לא..." עניתי "אז למה איתי את רוצה ועם
דניאל לא?" שתקתי, כ"כ שתקתי, זה כאילו הוא ידע שאני מאוהבת בו פשוט שתקתי והסתכלתי
עליו לא יכולתי להוציא צליל קטן מהפה שלי. זה כבר היה על קצה הלשון לומר לו "ליאור
אני אוהבת אותך" 4 מילים רק 4 מילים מה כ"כ קשה? 4 מילים מסכנות! למה כ"כ קשה להגיד
אותם אלוהים למה!?! "איתך.. זה אחרת" הוא הבין שקשה לי לדבר על זה אז הוא חייך ועצם
עיינים באתי להסתובב לצד השני גם לעצום עיינים טיפה, הוא הסתכל אליי בחצי עין
"רוני.." הסתובבתי אליו וקיבלתי את הצירפות של החיים שלי 5דק' שלמות שכבנו והתחרמנו
כמו איזה שני אריות שלא ראו בשר כמה חודשים ופתאום מביאים להם מגש ענק מלא בבשר חם
שיצא מהאש.. סערה עברה בנשמה שלי נשמנו אחד את השני האש הזאת ששרפה אותנו מילאה
אותי אנרגיה וחום אחריי הנשיקה הייתי נבוכה "וואו! נסחפנו ליאור כמה נסחפנו.."
אמרתי והשפלתי את המבט שלי לרצפה "לא נורא" הוא אמר בקול שמתחנן לעוד הוא תפס אותי
במותניים נשך לי את השפתים, השפתיים שלו היו מולי נגעו-לא נגעו.. נשיקות רכות קטנות
קורל יצאה מהחדר עם תום, "קורל שיט" ליאור אמר לי והסתכל עליי שכבנו רגיל "רונקי
אני שנייה מלווה את תום למרוואן ובאה בינתיים תהיי בחדר שלי תתארגני לשינה והכל"
קמתי מהמיטה, אמרתי לו "לילה טוב" ליאור: "לילה טוב" חייכנו אחד לשני והאש הזאת
בינינו שרפה עדיין את הלב.. התארגנתי ושכבתי במיטה, שקורל הגיעה היא מצאה אותי
רדומה היא באה לספר לי על תום אבל מצאה אותי הרוגה מעייפות -ישנה.

זה היה הסופשבוע העצוב בחיים שלי עצוב מאוד בגלל שאני לא יהיה יותר עם ליאור
בסיטואציה כזאת, אני כ"כ אוהבת אותו נראה לי שהוא מבין אתזה אבל לא עושה עם זה
כלום..



אז זהו, סיימתי, מקווה שאהבתם.



רק שתדעו שזה לא עוד אחד מהסיפורים הדימיוניים שלי חח זה אמיתי לגמרי אמיתי וגם
הרגשות אמיתיים לגמרי לגמרי אמיתיים..



תמשיכו בחיפושים אחריי החצי השני שלכם הוא נמצא איפשהו בעולם, אני כבר מצאתי אותו
הוא איטלקי הוא יפה כמו מלאך אבל לא נהיה ביחד לא נהיה ביחד..



שלכם בהמון אהבה רוני..