בתוך גלריית תמונות, נשמה וחלומות/ נטלי

לספר הכל??? בטוח שלא.. אבל מה שכן יש רגעים יפים .. אז אני פותחת לרגע את הנשמה מרעננת את הזיכרונות.. אווף כמה תמונות עולות בראש וחלומות? שאין מה לדבר אבל גדלתי ילד וכבר אין כל רע עליי לדבר.


אז אני רואה את הנוף שחלמתי.. כן הבית המאושר העבודה המסודרת החיוך שבלילה הופך לכאב הפה שמתעקם לו ונרטב מדמעות לשבת כך באמבטיה מחוסרת אהבה מאדימה קלות ואוהבת אותך. אני רואה ילדות של צחוק גם זיכרון מר של גדילה בודדה לצמוח לגובה ואין קול מסביב לבד במערכה כמו משחק ליחיד ואותך לא מגלה כשאלה שאין לה עונים .


אני רואה סמל שמסמל אחדות, לא משו שהיה לי בשלב כלשהו בחיים אנ'לא רואה עולם תמים יפה וזוהר אנ'לא רואה עבודה ולא רואה את הבית המאושר אני רק רואה ציפור שכל לילה על יד ביתי ואפילו שכולם חושבים שאני משוגעת היא מחייכת לעברי. היא שולחת לי סימן ואני בטוחה שעוד קיים כזה עולם שעליו אני חולמת אבל בטוח שלא איתך רואה ים והרים רואה דשא בשלל צבעים רואה את עצמי שם קופצת ואותך כרוח מצילה רואה את עצמי נופלת ואתה ממשיך בשלך .. הרוח העוטפת לא מדברת אלייך ואתה אותי עוזב נוטש לאחרת אני בטוחה שכל מילה מיותרת.. אין סליחות ואין לשכוח עשית משו פתאום לא נוח? תתמודד !


אני רואה נשמה כואבת ואני רואה אלפי טעויות, עליהן אני היום מדברת ומנסה יותר שלא לטעות כי אני מורדת ומעצבנת בגללך שכחתי לחיות ועכשיו הכל סרט איבדתי ממנו דקות חשובות שאותן לא אוכל לסכם על מחשברת ובטח שלא לחוות כי עברתי תקופה שוברת ונשארו הצלקות ..


אז אני עדיין אלייך לא מדברת ונשמתך חדלה מלהיות אתה קבור בשקר ואיתו למדת לשרוד..


בתוך עולם מת של דממה מסתתר מכל נורא ולא לומד מהשתיקות שמובילות לאסונות


דבר רע שעלול לקרות ואני הזהרתי כי דאגתי עכשיו נשמתי לא תפצה לעברך אתה טעית בעיה שלך !


אני רואה חלומות אבודים .. חח בשמיים אפילו אינם כתובים כמרחק ממני אלייך וזה מרחק אדיר כמרחק בין הכוכבים ! נראים כאילו אפשר פשוט לקפוץ ולקחת אבל הם מיוחדים בחיים לא תגיע


הם תמיד משדרים סקרנות ואתה תמיד אותי מפתיע לכן נשארתי בעירנות אך עצמתי עין לרגע וכך סיימתי את התקופה כשניסיתי לשחזר אחורה פשוט איבדתי דקה איתך..


ומה זאת דקה? זה 60 שניות שמורכבות ממיאית .. וזה רגע קטן ואף לא תכלית ולא שניה מחיי שתופסת נפח רק לזכור את השם ופרטים קטנים ולחשוב לרגע ולשכוח לעולמים אבל אתה חרוט ולצערי תמיד תהיה לכן כך אני סוגרת תיבה שלא ארצה להביט לתוכה יותר .