פתחת את ליבי...

ערב תחילתה של השנה החדשה (שתבוא עלינו לטובה), נכנסת לחיי כמו רוח סערה.


לא תיכננתי, לא ציפיתי לך, לא תארתי לעצמי שתגרום למהפך בקרב ליבי.


שנה שלמה! שנה שלמה שאני עובדת על עצמי בנסיון להיות אדישה למין השני, להיות יותר מחושבת ולא לתת לאף גבר להכנס ללב שלי.


ובחמישה חוד' האחרונים סוף סוף הצלחתי להגיע לרגע המיוחל.


יצאתי עם חברות, ביליתי, רקדתי ולא ראיתי אף גבר ממטר!


התחילו איתי חתיכים, זרקו משפטי פתיחה מאוד משכנעים ועשו הרבה על מנת להשיג את תשומת ליבי אך לשווא.


רק חייכתי באדישות ונשארתי בשלי, לא מראה סימן התעניינות, ממשיכה לרקוד, לפזז, לעסוק בענייני ומנפנפת מעלי את ה"זבובים" שנדבקים אלי.


בחיים לא הצלחתי להגיע לרמת אדישות שכזאת למין השני.


במקום זה ספגתי מהלומות קשות באהבה עד שהכנרת יכולה היתה להתמלא מדמעותיי.


ואז באותו לילה, כשנכנסתי לצ'אט לכמה רגעים להפיג שעמום של לילה לבן, פנית אלי מתוך רבים אחרים ומסרתי לך את הטל' שלי.


בתחילה כשהתקשרת לא ייחסתי חשיבות גדולה.


לא הייתי ממש כמהה לשוחח איתך ועברתי לשיחה ממתינה בלי להניד עפעף.


השיחה איתך נותקה ולא התייחסתי בכלל אך חזרת אלי שוב ואמרת את כל אותם דברים.


דיסקסנו על החיים ושאלת שאלות עלי, רצית לדעת פרטים.


נשמעת כל כך עדין, כל כך מתוק, כל כך תמים.


לאט לאט במהלך השיחה נפתחתי אליך ואתה אלי ונוכחתי לדעת כי יש לי "עסק" עם אדם כנה ואמיתי.


אדם שלא חווה עדיין הרבה בחיים חוץ מטיול ארוך במזרח ששבת ממנו שבוע אחד קודם.


סיפרת לי דברים, נתת לי להכיר אותך ולא השארת סימני שאלה פתוחים.


דיסקסנו לפחות שעה ואף יותר וכשסיימנו שלחת לי הודעות מתוקות שגרמו לי לחייך ולרצות אותך עוד.


פתאום ביום הבא חיכיתי כל כך לשמוע ממך.


ציפיתי לך בקוצר רוח ותכננתי כבר את המהלך הבא על מנת להגיע אליך ולראותך בהקדם.


הלב שלי דפק חזק כשהתקשרת, חיוך מטופש נמרח על פניי כששמעתי אותך.


כל מילה שיצאה מפיך נחרטה בזכרוני והייתי צמאה אליך יותר ויותר מרגע לרגע.


כאשר הגיע הזמן ונפגשנו זה היה הרגע הכי מאושר ואמיתי שהיה לי מזה זמן רב מאוד.


לחשת לי מילות של אהבה, חשתי את עצמי בתוך בועה.


התנתקתי מהכל, לא רציתי לחשוב על שום דבר חוץ מהיותי איתך. חווה את הליטופים של ידיך העדינות, חשה את שפתיך מנשקות את שפתיי ומבטך החודר אל עיניי אשר חוקר  אותי שוב ושוב בלי הפסקה.


ביליתי את הלילה איתך במיטה..


זה היה כמו חלום, גן עדן עלי אדמות.


אם היו אומרים לי שכך ארגיש בפעם האחרונה מהי אהבה, מהן רגשות הייתי רוצה למות שם ולא לחוות יותר כלום!


אבל נבהלתי, נרתעתי מעוצמת הבילבול שאפף אותי ולא הסתרתי זאת ממך.


חמישה חוד' הייתי בשליטה מלאה!


לא נתתי לאף גבר לערער את מחשבותיי או לזעזע את חיי.


אמרתי לך את זה ושם בדיוק זה קרה:


גרמתי לך להרתע,


גרמתי לך לחשוש שמא תהיה זה שיפגע בי לבסוף.


חששת לקחת אחריות על מעשה שכזה והתרחקת ממני.


אני יודעת שרצית אותי,


אני יודעת שהיית כנה ואמיתי,


אני יודעת שחוית את עוצמת הרגשות שחויתי אני בעצמי.


אך הרחקתי אותך ממני בידיעה שאתה עלול לפגוע בי ושמה שעשית לי כאשר גרמת לחומת המגן שלי לקרוס הביאה אותך לחשוב על גודל האחריות שהיתה בידיך.


אני יודעת שזה לא ממש היה נכון לומר מה עשית לי.


אולי הייתי צריכה לשמור את זה לעצמי אך כל הבילבול הזה שיצרת בתוכי הביא אותי לומר את הדברים בלי לחשוב מה יהיו ההשלכות.


עכשיו משחזרתי לביתי אני מרגישה כל כך בודדה בלעדיך.


מילאת אותי ונוכחותך עשתה לי כך כך טוב וגרמה לי להרגיש את מה שהרגשתי בעבר.


בגללך הרשיתי לעצמי להרגיש שוב דברים שהרגשתי בעבר,


נתתי לעצמי להסחף אחריך ולתת ללב שלי להפתח שוב כמו בעבר.


עכשיו אני מרגישה ריקנות גדולה..


נראה שבלעדיך אין טעם..


לא רוצה לומר את המילים האלה, לא רוצה להשמע מיואשת אך כך אני מרגישה עכשיו.


אני כל כך מתגעגעת אליך.. אילו רק ידעת כמה!!!


אל תתן לבהלה שלי להרתיע אותך,


אל תתרחק ממני ותתן למשהו טוב לחמוק לנו מהידיים.


אני יודעת שאם ננסה וניתן לזה צ'אנס זה יכול להצליח לנו.


היה קשוב לליבך, אל תתן לאף אחד אחר להשפיע על דעתך.


בבקשה היה אמיתי עם עצמך ותן לזה צ'אנס..


כי כך אני מרגישה וכך גם אני רוצה.


אני מתפללת לאלוקים שתשאר בחיי...


שלך,


ש/ט