לילד הכי מתוק שיש...

-את לא מיבינה...את לא אוהבת אותי! כי מה זה היה כל מה שהיה בינינו? את יודעת מה זה היה...אנחנו לא ניהיה חברים כי כל מה שאנחנו עושים זה רק ****** וכך לפחות נוכל להיות ידידים טובים. אני יודע שזה נשמע דבילי אבל זה מה שזה. אחרת אי אפשר.


-------------------------------------------------------------------


את האמת? כאב.


אתה לא תבין ולא תאמין כי אתה גם לא מאמין שיש לי רגשות כלפיך. ואין לי כבר מושג איך אני יכולה להוכיח לך זאת. השפלתי את עצמי, ניסיתי לדבר איתך. רשמתי לך מכתבי אהבה אך קיבלתי את אותה התשובה "את צודקת, באמת לא היה בינינו כלום. צדקת לגמרי כשאמרת את זה, בסדר?...אז מה את רוצה עכשיו??".


אתה ודע...אף פעם לא חשבתי שכמה מילים וקצת אולי חוסר יחס יכולים לעשות דבר כזה. למה ככה ה' מנסה ללמד אותי לקח. זאת צורה אכזרית מידי...לא ידעתי...לא הרגשתי כל אף פעם...


אני כבר איבדתי אותך ואין לי מה לעשות. עשיתי כבר את כל מה שיכולתי ועכשיו מה נותר לי??רק להרים ידיים בחוסר יכולת להמשיך. באותו זמן קצר שהיינו ביחד כל הזמן, אפילו כאשר לא הייתה איתי הרגשתי שמישהו מחבק אותי, שמישהו מחזיק אותי בזרועותיו, שחם לח ונעים...ההרגשה נעלמה. אני מרגישה קור ואתה כבר לא תחבק אותי שוב.


אני יושבת פה ומרגישה שעולמי הפך להיות כל כך חנוק...בלעדיך.


אולי מתישהו תבין....ואני מבטיחה שלא אוותר ושלא אשכח אותך. אין לי זכות. אתה בנאדם הכי טוב שפגשתי בחיים שלי...ומגיע לי להיות איתך...אנחנו עוד ניפגש בדרך...אני מבטיחה.


אני אוהבת אותך.


שלך. ניקה