°•°.•ניצוץ האהבה°•°.•

הפנים הם רק מסכה,

לעתים עצובה ולעתים שמחה.

היא מכסה על הנפש שבפנים,

על הרגשות שכל איש מפנים.



לעתים הפה צוחק,

והלב כאב מוחק.

לעתים הפה בוכה,

והלב דמעה מוחה.



והנפש היא נסתרת,

כרקפת תחת סלע נותרת.

ומחכה ומקוה,

לניצוץ האהבה.



והניצוץ פועל כמעשה כשפים,

והופך את החיים יפים.

הנפש פנימה כל שמחה,

והפנים אינם כבר מסכה.



האושר כה מוקרן,

כי הלב כולו רן.

והשמחה בלב פורצת,

ובחיוך את הכל כובשת.



ובעולם כתמול שלשום,

אך אצלי בפנים האושר מקשה לנשום.

הנפש על גדותיה עולה

וזו תמצית התחושה כולה.



אוהבת, נישניש.