הקיץץץץץץץץץ-פרק 11 תודה שחיכיתם!!!!!!

קמתי בבוקר וחיכיתי כבר להיום,הפגישות עם אדיר נעשו דחופות יותר ומרגשות יותר,כל
הגוף שלי היה מתעורר למשמע קולו המרגיע בטלפונים,למגע ידיו שליטפו ללא
הפסקה-התגעגעתי אליו והבנתי מהם געגועים אמיתיים בפעם הראשונה בחיי.

"היי מאמי..איפה אתה?".שאלתי בסקרנות כשעמדתי לצאת משער בית הספר.

"אני אצלך בבית,עוזר לאביך לבנות סוכה".אמר אדיר ואני השתתקתי."חח כן בטח..בדיחה
טובה".עניתי חזרה מהוססת."אני רציני..".אמר אדיר ולפתע שמעתי את קולו של אבי
ברקע.הייתי המומה-איזה חמוד מצידו.

"אני כבר מגיעה".עניתי מבולבלת ורצתי לחברותיי.הן צחקו ולא האמינו כשסיפרתי להן-זאת
הייתה הבדיחה של אותו היום.

***

"איפה הוא?".שאלתי את אבי כשעיניי חיפשו את אדיר לשווא."הוא בפנים..".אמר אבי וחייך
מרים עוד קרש."מאמי?".שאלתי ונכנסתי לחדרי.אדיר שכב על מיטתי צופה בטלוויזיה ומחייך
קלות.ניגשתי אליו וחיבקתי אותו,הוא עטף אותי בזרועותיו והצמיד אותי אליו."תראי מה
הבאתי לך..".אמר והצביע לכיוון הספרייה."מזה?".שאלתי בחיוך והושטתי את ידי
לקחת."תפתחי".הפציר בי אדיר.קרעתי את נייר העטיפה פתחתי קופסא קטנה שנראתה יקרה
ובתוכה עמדו שני מחזיקי מפתחות בצורת לב מכסף אמיתי ועליהם שמותינו."וואו..אדיר זה
מדהים תודה".אמרתי מתפעלת ונישקתי אותו."הכל לנסיכה שלי..".אמר וחיבק אותי
בחזרה."עכשיו ובואי לידי..".אמר אדיר וקפצתי על המיטה נשכבת לידו.אדיר הניח את ראשו
עליי ונישק אותי."אתה רעב?".שאלתי תוך כדיי נשיקות."כן מאמי..".אמר אדיר וניגשתי
למקרר,חיממתי לשנינו במיקרו וישבנו לאכול.תוך כדיי אכילה דיברנו ללא הפסקה על עברו
של אדיר-תמיד נהניתי לשמוע את הסיפורי ילדות שלו,הרגשתי כאילו אני מכירה אותו כל
חיי...

"בואי נעשה סיבוב..".אמר אדיר וחייך אליי כשהשקיעה החלה לבצבץ באופק."בוא..".אמרתי
ונעלתי נעליים.יצאנו יד ביד לעבר השקיעה והתיישבנו בגן.השיחה קלחה אבל פניו של אדיר
היו קודרות."מאמי מה יש לך?".שאלתי אותו."אני צריך לספר לך משהו..".אמר אדיר בשקט
ועיניו כבו-נדמה היה לי שראיתי דמעה בעיניו."מה קרה?".הלב שלי דפק וחשבתי על הנורא
מכל,נלחצתי כל כך שפניי הפכו לבנות יותר."את זוכרת שסיפרתי לך שפעם רבתי מכות באיזה
מועדון?".שאל אדיר ואני הנהנתי בשקט."אתמול ראיתי את הבחור שרב איתי..לא עשיתי לו
כלום למרות שהייתי צריך להרוג אותו אחרי הדקירה אבל הכל פתאום חזר אליי.".אמר אדיר
והדמעות החלו יורדות."הוא פשוט השאיר אותי שם ונתן לכל החברים שלו לבעוט בי..ידעתי
שאני יכול לעשות משהו וגם ניסיתי אבל הייתי אחד..הם השאירו אותי שם לדמם כמעט למוות
עד שמצאו אותי..".אמר אדיר וחשף את הצלקת מהדקירה שנמצאת בגבו התחתון.אחזתי בידו
תפסתי אותו ואימצתי אותו אליי מחבקת חזק.הוא החל מתייפח על כתפי ואני חיבקתי אותו
והתחלתי לבכות גם אני..הוא הרגיש כזה חסר אונים למרות שהוא חזק ויכל להרוג אותם
במכות..ובכל זאת אדיר הוא בחור טוב.התחלנו שנינו לבכות."זה לא משנה כלום..".אמרתי
אליו והוא לחש לי:"אני אוהב אותך!".אז..באותה השנייה הרגשתי את הלב שלי דופק חזק.את
הזיעה הבלתי נראית ומורגשת רק אז ידעתי כשליבי הלם כמטורף ידעתי שאני
מאוהבת..שבאותה השנייה המרגשת הזאת התאהבתי באמת בפעם הראשונה בחיי.ניגבתי לאדיר את
הדמעות,והוא ניגב את שלי ולא היה רגע חזק יותר מזה שנינו יחד עצובים אך מאוהבים
עוזרים אחד לשני-זה היה מדהים.כשנרגענו מעט אדיר חיבק אותי ושאל:"תגידי..מה חשבת
שאגיד לך כשאמרתי שאני צריך לספר לך משהו?..את נלחצת כל כך.."."חשבתי על הגרוע
מכל..שבגדת בי שאתה לא אוהב אותי או סתם שבא לך להיפרד כי נדלקת על אחרת..".אמרתי
ושתקתי."סופי..אני נתתי לך לראות את כל החולשות שלי היום..זוהי ההבטחה הכי גדולה
בשבילך שמבחינתי לעולם לא ניפרד..אני לעולם לא אבוא ואגיד לך בואי ניפרד כי היום
הבנתי משהו..למרות שאנחנו רק חודש ביחד הבנתי שזה מכאן ועד הסוף..".אמר אדיר וגרם
לי להיות מופתעת..העיניים שלי חיפשו את שלו-עיניו היו בטוחות..כמו שהוא היה בטוח
בעצמו ושפתיי חיפשו את שפתיו-שירגיעו שיעטפו כמו תמיד.

הגענו אליי הבייתה חזרה והתיישבנו על המיטה צופים במשחק כדורגל.מדיי פעם אדיר נשק
לי וחיבק אותי כדיי לבדוק אם אני משתעממת-לא השתעממתי פשוט חשבתי על כל מה שהיה
לפני כמה זמן."אדיר אתה צריך טרמפ?".קראה אימי מן המטבח."אם זה בסדר..".אמר אדיר
וחייך אליה."זה בסדר מצידך אם לא אלווה אותך?..אני ממש עייפה וצריכה להתקלח
עוד..".שאלתי את אדיר וחייכתי חיוך מפייס."אין שום בעיה מאמי..תלכי תנוחי".אמר אדיר
נישק אותי נשיקה ארוכה חיבק ואמר:"אני אוהב אותך"."גם אני אוהבת אותך".אמרתי ובפעם
הראשונה בחיי התכוונתי לזה בכל נשמתי וההרגשה הזו הייתה נפלאה..שאוהבים
חזרה...הלכתי לישון עם חלומות מתוקים ביותר...