~~אבא~~

כשתינוק בא לעולם כולם שמחים-אבל אתה היית עצוב..

המחשבה שנולדה לך בת-הרגה אותך..

ואני האשמתי את עצמי בכך שעזבת את אמא בגללי..שוב ושוב.

היה לי חלום כזה פשוט-חלום של ילדה..

לראות אותך חוזר מהצב"א..

ואני רצה אליך לחיבוק אמיתי ,חם ואוהב...

חיבוק שרק אבא ובת יודעים לתת ..

חיבוק עם המון רגש הישר מהלב.

וכשקצת גדלתי והפכתי לנערה..

היית חסר לי להתייעצות באהבה הראשונה..

היו לי ים של משברים בחיי ..וים של דמעות..

וימים שמחים וחיוכים וגם אהבות..

ואתה היית חסר..

במקום להיות -אבא- ..היית אדם זר ..

~~האדם האחר~~

והיום בתור אשה -ואם לילד

כשאני מסתכלת לאחור ורואה כמה יכולת בחיי ליעץ ולעזור

חיי לא היו כך נראים ..

לא הייתי נמצאת לצד , אדם זר וקר..

הייתי חייה ו לא מתה מבפנים ..

הייתי חייה את החיים!!