להיות או לא להיות?!

הייתי בת 13,אהבתי ילד אחד ממש אני הייתי בדיכאון בגללו,אני חתחתי ידים בזכוכית.

אני חלמתי עליו,וכשהוא הייה לידי הייתי מאושרת.אני חברה הכי טובה של אחותו והיא
ואני ניסינו לעשות הכל שנהייה ביחד.

אני הייתי מבולבלת באותה התקופה

פעם אחת אני זוכרת הוא השתכר והוא ראה אותי והוא שר לי שיר דיכאוני אבל יפה "מה לך
ילדה" הייה קטע בשיר שהוא שאל "על מי את חולמת??"

ואני מרוב טיפשותי אמרתי "עליך" והתחלתי לצחוק.אחרי הפעם הזאת הייתה עוד פעם שהוא
הייה שיכור במסיבה של חבר שלו,והוא חיבק אותי הרבה באותו היום...הילד לא
באבניק...או בעיברית...קופץ מבת לבת.. הילד יש לו חברה פעם בשנה.אבל בכל זאת איך
שהוא הרגשתי שאולי הוא מרגיש אלי גם?ואם לא..? חשבתי כבר ללכת לדבר איתו אבל לא עבר
שבוע אחרי שהתאבתי בו הוא כבר נראה לי ידע.לא ממני אלה מכל מיני בנות מכול מיני
בנים.עברנו שנה עם הרבה הרפתקאות.אני והוא.אבל הגיע זמן של אחרי שנה,כבר ראיתי שזה
לא הולך ושאני יודעת שאין סיכוי כי אני יודעת הוא בן 16 אני בת 13 וכנראה שזה
ממפריע לו..בנים מי יבין אותם?!

חיפשתי לעצמי מלא חברים וחברים שהוא מכיר כדי לשכוח ממנו או לפחות לגרום לו
לקנות.הוא טיפוס די סגור כזה ונראה לי זה מה שהופך אותי לאחת שנמשכת אליו....

אבל כל חבר שאני חיפשתי לעצמי הוא הזכיר לי יותר אותו וכל יום אמרו לי "את ראית איל
הוא מסתכל עליך במבט עצוב" ונפרדתי מחבר שלי כמו מטומטמת!! ולמה כי חשבתי שעכשיו
הוא יבוא...ואיפה הוא?הוא לא בא.

ועברו השנים ואני ניתקתי איתו קשר עם הלהסתובב איתו.או עם החבורה שלו

והגעתי לגיד 16.(מה שאני עכשו) והייה לי חבר.בתקופה המאושרת ההיא.ופתאום אני ראיתי
את הילד שאהבתי מהעבר כשהייתי באותה מסיבה שהוא הלך אליך.ובפעם הראשונה הוא התחיל
להתעניין בי הוא התחיל לשאול דברים,והוא ביקש ממני חברות אחרי שבוע והוא נתן לי זר
פרחים...ואני הייתי מבולבלת..לחזור לילד שאני איתו ואוהבת? או לחזור לילד שאהבתי
ועדין מרגישה משהו? אין לי מושג...הכל כל כך מבולבל