הזמן יעשה את שלו.........................................

האמת, אני עדיין לא יודע אם טוב לי או רע לי. מצד אחד אני מרגיש טוב. יוצא, מבלה, מתחיל עם בחורות, עטוף בחברים כל הזמן, בקיצור, מרגיש טוב.


מצד שני לפעמים עולות המחשבות. חושב על הליטופים, החיבוקים, הנשיקות, השיחות, הריח במיטה ועל הבגדים, ההרגשה כשהמבטים נפגשים ויש את ההרגשה הכי טובה בעולם.


היו לנו רגעים יפים ביחד, תמימים, כמו של ילדים קטנים בחברות הראשונה.


השאלה היא אם עכשיו אני צריך להרגיש רע?


להרגיש רע כי עברתי את זה איתך וזה כבר לא ישוב, או להרגיש רע כי אין לי את זה עכשיו ואני רוצה לחוות שוב רגעים כאלה. אולי בכלל אני צריך להרגיש טוב.


להרגיש טוב מזה שוואלה, אני שמח שאני יכול להרגיש כאלה דברים.


בשביל זה צריך לענות קודם על שאלה אחרת בכלל. לפי מה מודדים אם "הזמן עשה את שלו"?


לפי הזמן שעבר מבחינת ימים, חודשים, שנים, או לפי תחושת הבטן הפנימית?


כל הזמן באים ושואלים אותי  "נו, זה כבר מאחוריך?"  "אל תדאג, תן לזמן לעשות את שלו"


ואני נותן לו. שיעשה. רק שיגיד לי מתי זה כבר מגיע. שייתן איזה רמז.


אני אומר לעצמי- עברו רק חודשיים. זה עוד לא מאחורי,  איך זה יכול להיות מאחורי? אני עדיין חושב על זה לפעמים. אל תפנים, אל תדחיק, תן לזמן לעשות את שלו.


אבל מה זה לעשות את שלו? עוד שנה זה בסדר ? לא מספיק? שנתיים יותר טוב ? עוד שנתיים אני אוכל להגיד בגאווה: "חברה,,,,,,,,,,, אני, כבר לא מה שהייתי. לא יודע מה איתכם אבל אצלי, מזמן כבר הזמן עשה את שלו".


אבל אולי גם אחרי שנתיים אני לא אקבל רמז? אולי תחושת הבטן הפנימית לא תיתן לי לעבור את זה עדיין והיא תחליט שאני צריך עוד קצת זמן?


זה מבלבל כל העסק הזה.


עכשיו, בזמן שאני כותב, טוב לי. אני חושב שיהיה לי טוב גם מחר, וגם מחרתיים, וגם אחרי מחרתיים. אצלי, הזמן עושה את שלו, והוא עושה לי רק טוב.


יואב.