אני ואתה...האהבה..

"אור..כן את האור..את הכח ..את הכל"..



עכשיו כשאני נזכרת איך הכרנו..זה נראה לי לא אמיתי.. אתה שנכנסת לחיי משום מקום,
באת ולא הנחת לי לחשוב בשקט, לישון בשקט, לחיות את חיי כמו שהיו לפני..

הכרתי אותך במקרה..ובאמת לא חשבתי שאתה כזה,חשבתי עוד ידיד אלא מה?! זוכר, היה לי
חבר..אהבתי אותו..לפחות ככה חשבתי.

דיברנו כל יום כל היום, מהשקיעה עד לזריחה, היה לנו כל כך כייף גם אם היה בנינו
מרחק דיי גדול..פגשתי אותך, כולם אמרו לי אתם עוד תהיו ביחד, אתם נועדתם להיות ביחד
ואני שתקתי, שתקתי וחשבתי עליך

ככה עברו להם 5 חודשים שנראו לי כמו יום, 5 חודשים שעם כל יום שבא והולך חשבתי עליך
יותר, רציתי אותך יותר, פחדתי מעצמי, מהרגשות שלי יותר..רצית אותי, אהבת אותי גרמתי
לך כל כך הרבה כאב ועכשיו כשאני חושבת על זה אני לא סולחת לעצמי שנתתי לך
לחכות..אולי יום אחד תסלח לי על זה אבל תבין לא היתי בטוחה באהבה שלי.

בסופו של דבר עזבתי..הלכתי ממנו לא יודעת לאן לא יודעת מה יהיה..פשוט לא יכלתי
להיות איתו כשהבן אדם היחיד שאני אוהבת הוא א-ת-ה..זוכר את אותו יום העצמאות, ישבנו
בעולם משלנו..הנשיקה הראשונה שלנו, האהבה שסוף סוף יכלתי להראות לך, לתת לך ולקבל
ממך חזרה..

היום הולדת היפה ביותר שהיה לי בחיים, התקופה היפה ביותר..שתדע לך הריבים שלנו רק
מחזקים את זה..רק מראים על גודל וכמות האהבה שיש בנינו..

הנה עברה לה כמעט שנה שאנחנו ביחד, זוג לכל דבר..אוהבים, דואגים, מתגעגעים.. תבין
ילד לא היתה ולא תהיה לי עוד אהבה כמוך בחיים.. אולי זה לא הגורל שלנו להיות ביחד
ואולי יש לזה סוף..אבל אתה תשאר אצלי בלב עוד להרבה זמן ומזכרת ממך יש לי לכל החיים

אני פשוט אוהבת אותך..3>