אוהבת? לא אוהבת?

אז הסיפור שלי קצת מוזר.. ואני עוד לא הבנתי בעצמי מה אני רוצה ממנו...הוא התחיל
לפני 5 חודשים...אפילו יותר...נדלקתי על מישהו....זה היה לגמרה תמים..הייתי מאוהבת
בו אבל לא מאוהבת בו... בהתחלה רציתי אותו כדי לשכוח מישהו שאני אוהבת כבר הרבה
זמן...ואחרי ששכחתי בעזרתו..התאהבתי בו והוא לא יודעת אם הוא רצה אותי בכללל....כל
פעם לפני שהייתי פוגשת אותו הלב שלי היה דופק והייתי מתרגשת....אבל בפגישה עצמה
הייתי אדישה לגמרה...אחרי הפגישה הייתי מספרת לכל החברות והידידים שלי כמה אני
אוהבת אותו אבל פשוט לא עושה עם זה כלום...כל הזמן הייתי מדברת עליו וחושבת
עליו...אחרי חודש נהייתה לו חברה...וזה בכלל לא פגע בי... מזה הבנתי שאני פשוט לא
אוהבת אותו...וניתקתי איתו קשר..אחרי חודש יצא לי לשמוע ממנו שוב...והכל
חזר...המחשבות..הרגשותת..הכל..אבל הייתי באותו זמן בקטע עם חבר שלו..(לא חבר טוב
שלו)..הקטע עם החבר שלו נגמר בצירפות..וממנו יצאו לכולם שמועות שהיה ביננו יותר
מזה...ואז גם ההוא שמע..(וכדי שתבינו נקרא לו עמית)..אז עמית שמע על זה...ושאל אותי
אם זה נכון אמרתי לו שממש לא אבל הוא החליט לא להאמין..(ועוד משהו שלא אמרתי...עמית
ילד של קשר לא רציני..של סטוצים)..וחשב שאני אחת שדופקים וזורקים..לא התיחסתי
לזה..ככה עברו חודשים של ידידות...ואני המשכתי להיות מאוהבת בו אבל הוא היה אדיש
...החלטתי לעשות עם זה משהו וסיפרתי לידיד שלי...וכנראה שלא הייתי צריכה לסמוך עליו
כי הוא הלך וסיפר את זה לעמית...אמרתי לעמית שזה לא נכון..(ועד עכשיו אני מצטערת על
זה)..והוא המשיך בשלו...ידעתי שהוא לא רוצה אותי אבל לא רציתי להבין...וניסיתי שוב
ושוב...קבעתי להיפגש איתו לבד ערב אחד..אבל שעה לפני הוא התקשר ואמר לי שהוא לא
יכול לבוא כי יש לו חברה והוא יוצא איתה עכשיו..חשבתי שכל העולם נופל עלי....והייתי
מדוכאת.מממש.. ולא הספיק שיש לו חברה..היא גם חברה שלי..(ותבינו אף אחד לא ידע שאני
אוהבת אותו)...אחרי שבוע שהם היו ביחד הם נפרדו...(ואם עד עכשיו לא הבנתם הוא לא בן
אדם רציני...הוא דופק וזורק)...ואז החלטתי לגרום לו לשים עלי..אז התחלתי להתנהג כמו
אחת שדופקים וזורקים..הוא נדלק על זה...ככה יצא זמן שידברנו מלא אבל לא
נפגשנו...ואז קבענו להיפגש שוב ולראות איך נזרום...אבל שנפגשנו שוב לא קרה
כלום...אז הוא הלך לחברה הקודמת שלו וסתם התחרמן איתה..ושבוע אחרי הם חזרו
שוב...ונפרדנו שוב...ככה עבר כמה זמן.. ושוב התחיל לנו קטע..אבל הפעם ממש לא יצא
לנו להיפגש במשך חודש.. החודש הזה היה מלא בטלפונים אחד לשני התכתבויות.. אני אוהבת
אותך אני אוהב אותך...אני מת לפגוש אותך .. אני מתה לפגוש אותך...אבל בלי
להיפגש...יום אחד שדיברנו על מה אנחנו עושים ביום אחד בערב שמנו לב ששנינו הולכים
לאותו מקום וניפגש ...שבוע לפני הפגישה לא יכלנו להפסיק לדבר ולהגיד כמה אנחנו
מחכים כבר לראות אחד את השני... יומים לפני הפגישה נפגשתי עם חברה.. והיא אמרה לי
שהיא רוצה אותו...התחלנו לריב על זה ובסוף הלכתי כועסת...יומים לפני הפגישה שלי ושל
עמית יצא לי לדבר עם אותה חברה הרבה..והבנתי שגם היא תיהיה אותו ערב(נקרא לה
דניאל)...והיא הורידה לי את הבטחון בקשר לערב..התקשרתי לעמית וסיפרתי לו הכל.. הוא
אמר לי לא לדואג שהוא רוצה רק אותי והוא יהיה רק איתי...

באותו ערב של הפגישה ממש לא היה לי חשק לכלום והרגשתי נורא.. נפגשתי עם כמה חברות
להתארגן.. והם עזרו לי נורא והעלו לי ת'ביטחון העצמי...אבל עדיין היה בי משהו שלא
רוצה ללכת...הגעתי לפני שהוא בא והתשכרתי...שהוא הגיע הייתי מסטולה לגמרה אבל עדיין
ידעתי מה אני עושה...פשוט לא שלטתי בזה..התנשקנו והגענו לקצת יותר מזה וזה
נגמר...בשאר הפגישה סתם ישבתי עם חברים והוא נעלם פתאום שהוא חזר הוא חזר עם דניאל
ושניהם היו ביחד והתחרמנו..ואני רק ישבתי והסתכלתי לא הבנתי למה חברה שאמורה להיות
חברה באה ועושה לי דבר כזה..יום אחרי החלטתי לנתק עם דניאל קשר כי חברה טובה לא
עושה דברים כאלה...ומצד אחר החלטתי לשכוח מעמית כי הוא סתם רוצה אותי להתחרמן
וזהו..עבר שבוע והחלטתי לדבר עם דניאל כי בכל זאת אנחנו חברות טובות כבר שנתים
ומשהו חייב לעבור עליה כדי שהיא תעשה דבר כזה...אנחנו הסתדרנו והשלמנו..ומעמית כבר
התחלתי לשכוח...מאז עברו שבועים.. אני מרגישה חרא...אני לא יודעת אם זה טוב שהשלמתי
איתה.. אני לא מצליחה לדעת אם לשכוח ממנו מה עושים?!