כשאני רואה אותך

אני זוכרת את הנשיקה הזאת,

כאילו זה קרה אתמול.

איך התחבקנו חזק,

איך נצמדו המון.



שפתיי בשפתייך,

ידי בידייך,

רגלי ברגלייך

לשוני בלשונייך.



באותו הרגע,

התהפך עולמי.

משחור ולבן,

הפך הכל צבעוני.



אמרת לי,

שאני רק שלך,

שאתה אוהב אותי,

שאני אוהבת אותך.

אמרת לי,

שלעולם לא נפרד

כי אני האחת והיחידה

שיושבת אצלו בלב.



עשינו אהבה.

לא סקס,

לא יחסי מין,

אהבה.



אבל מה שהכי כואב,

בסיפור הנפלא הזה

שבסוף שיקרת,

וצבטט לי בלב.



הלכת לאחרת,

למישהי זרה

וכנראה שאני

לא היחידה.



מוקדש לרועי זימבכן, ששבר לי את הלב