עוד מכתב שלא יגיע אליך... אוהבת

 




מזה הכי פחדתי בקשר איתך..


כל כך פחדתי


אבל אני חושבת שזה קרה.. לא יכולתי לשלוט על זה


כשאני מרגישה חלשה ליד מישהו, זה אומר לי משהו... זה אומר משהו בכללי..


כשיש חולשה, יש אהבה


שאלתי את עצמי... 'מה משך אותי אליך', 'מה אני אוהבת בך', מה יש בך שגורם לי להמשיך לרצות אותך' ו'למה אני מרגישה חלשה לידך?'


העיניים משכו אותי אליך ....


העיניים...... יש בהן משהו


יש בהן משהו !!!
העיינים, המבט הזה שאתה מביט בי.. זה מעבר ל"מבט החודר"


זה מבט שגורם לי להרגיש שאנחנו לא שניים, אלא שאנחנו אחד


והתמכרתי לתחושה הזאת... עד טירוף חושים


המבט הזה שמהפנט... שגורם לי לאבד את המילים שלי ולצוף בין רגשות שלא מובנים לי... ושפתאום נוצרים אצלי בבטן




אני אוהבת את החיוך שלך, למרות שהוא מסתיר מאחוריו כל כך הרבה דברים שאינני יודעת


אולי זה בעצם מה שאני אוהבת בך... את המסתוריות הזאת... החיוך שיכול להתפרש לכל כך הרבה דברים...


יש לך חיוך אחד תמים...


וחיוך אחד מזויף.. חיוך אחר ממזרי וחיוך שונה לגמרי הוא מסתורי... חצי חיוך מקסים מלווה עם המבט הזה שלך


אני ממשיכה לרצות אותך כי אחריי שאנחנו מדברים, אתה משאיר לי מקום בלב לחשוב


לחשוב עלינו.. על מה שדיברנו... אתה גורם לי לסערה בלב כשאתה עושה את זה


וזה מפליא אותי איך אתה מצליח לערער את כל עולמי בשיחת טלפון אחת, בהודעת אייסי פעם ב.. , או בהתקלות איתך שממש לא הייתה צפויה לי


אני חושבת שאני חזקה ואתה מצליח לגרום לי להיות חלשה לידך


איך אתה מצליח לקרוא אותי ? לדעת מה אני מרגישה ? להסביר אותי...איך אתה עושה את זה...? אני מרגישה שאתה נכנס לי למחשבות ומחטט שם בדברים ומשתמש בזה נגדי


ועכשיו אני יודעת... אני אוהבת אותך




אבל כאן אני מתבלבלת...


אני לא יכולה לאהוב מישהו שלא משקיע בקשר...


שלא מחזר אחריי


שלא נותן לי את מה שאני צריכה.... שבקושי מדבר איתי


שלא יודע לבטא אהבה.. לא יודע לבטא רגשות.... יודע רק את הצד המעשי שבקשר




מידיי פעם היית מחבק אותי בחיבוק חם שהתמכרתי לו ואני מחפשת אותו אפילו בחלומותיי כבר


החיבוק הזה שאני מרגישה בו בטוחה... אתה עוטף אותי מכל צד אפשרי... ואני מרגישה את החום שלך עובר אליי.. אני שומעת את הלב שלך פועם, מסקרן אותי לדעת מה הולך בתוכו...


אני שומעת את הנשימות שלך...


אחת שתיים שלוש-נשימה


אחת שתיים שלוש-נשימה.... ושוב


אני שומעת איתך הכל כשאנחנו נפגשים בלילה.... מתי שהדממה היא החזקה מהכל


אני מרגישה כל תזוזה שלך.... אני מרגישה את העיניים שלך מטיילות עליי ובוחנות אותי... ואני מרגישה שאתה חושב לעצמך משהו ושוקע בו.. אבל מה ?


אני אוהבת אותך ושונאת אותך בו זמנית


לא היית נאמן לי.. אני יודעת את זה... אני מרגישה את זה שזה לא נכון


אני מרגישה את השקרים שלך אליי..


כמה שאנחנו מדברים, וכמה שאני לא אשאל אותך באופן הכי ישיר והכי ממוקד, וכמה שתענה לי תשובות ותנסה לשכנע אותי ותספר לי סיפורים ומה אתה מרגיש וכמה ולמה, אני מרגישה שאינני יודעת כלום


פשוט כלום


אני רוצה לסמוך עליך... אני לא מסוגלת


אני גם חיה באשליה שאנחנו נחזור ואז אני מגיעה להכרה שלא.. שאני חייבת להתנתק אחרת אתה תהרוס אותי ריגשית...


עברנו יחד ולחוד תקופת זמן ארוכה.... ותמיד אתה עוזב את חיי וחוזר.... ומבלבל אותי.. הורס לי את הבנאדם שבניתי לעצמי שאני אוכל להשתנות ולהוציא אותך ממני.. מחיי...לנסות להתחזק...  אתה הורס לי וגורם לי אושר וממלא אותי בחום כשאני שומעת אותך איתי...כשאני מרגישה אותך לידי......