העיינים כבר כואבות/נשית

כל יום אתם ביחד...כל יום אתה מסתכל עלי ומתעלם..


כל הזמן היא נמרחת עליך..אתם כל הזמן מצטלמים...


ואת התמונות מסרבת לראות...אך רואה בכל זאת...אני יודעת ש זאת לא אהבה אני יודעת!!


שנתיים וחצי עברו מאז...שתינו המשכנו הלאה...אני המשכתי הלאה רק כלפי חוץ..כי כלפי פנים ליבי כואב...


אני יודעת שאתה לא אוהב אותי כבר...שלא משנה מה אני יעשה או יגיד זה רק יגרום לך להתרחק ממני עוד יותר...


שנה שעברה לפחות היינו מסוגלים לדבר איכשהו...לדבר באיסי..לדבר במיקרופון...


אבל היום??אין שלום..אין אייסי..אין מסנג'ר..אין מיקרופון...


אני משתדלת כמה שיותר להתרחק ויודעת שזה רק יעשה לי טוב...


ואתה??משתף פעולה...גם אתה מתרחק...והלב כואב וכואב...


אתמול שראיתי אותך ברחוב...אתה בדיוק דיברת בפון ואני אמרתי לך:"מה המצב?" ואתה ענית לי:"מנשמע?" ועשית לי שלום עם היד שהחזיקה את הפון...


המילים הקצרות האלה..עשו לי משו...אבל שוב הציפו אותי המילים:"את כבר לא הטעם שלי" "אני כבר לא אוהב אותך"


כל דבר שקורה לי איתך גורם לי לחשוב עליו הרבה ולהתעמק בו המון...


למשל שאתמול אתה והיא הלכתם יד ביד ואני הסתכלתי עליכם,ושקלטת שאני מסתכלת עזבת לה את היד...בשביל מה זה היה??


ואולי אפילו זה נראה לי ככה שבגלל שראית שאני רואה עזבת לה את היד...


אולי עזבת לה את היד כי היד שלך הזיעה??למה אני מתעקשת לסובב את הסיפור לטובתי?


אתה והיא ביחד אבל לא ביחד..


מצד אחד אתה יודע שהיא זונה..ואתה כמובן נהנה מזה...


אבל אתה לא היחידי שנהנה מזה..אתה רואה שכל הבנים נוגעים בה,שכל החברים שלך נוגעים בה..


אם היית אוהב אותה לא היית נותן לה להיות ככה חופשיה ופתוחה עם בנים..


כמו ששמרת עלי...ככה היית שומר עליה...אבל אותה אתה לא אוהב..אתם אפילו לא ביחד!!


לעומת זאת איתי ישר שאהבת אותי ואמרת לי נהינו בקשר..


אני יודעת שזאת לא אהבה...כולם אומרים את זה...אפילו היא רושמת בכל מקום את השם שלה ואת השם של האקס שלה...יותר מזה...היא הביאה את האקס שלה לבצפר והיא לא התייחסה אליך...


אני מסתכלת עליכם מהצד...מסתכלת על החירמונים הקטנים והלא בולטים שלכם..אבל בעייני הכל בולט אני יכולה לראות הכל...אני מסתכלת ובוהה בכם אבל אתם שקועים אחד בשני..


כבר כואבות לי העיניים מלהסתכל עליכם...וכשאני מזיזה את העיינים ממכם אני לשניה אחת שלווה ורגועה וטוב לי..אבל אז אני חייבת לראות מה קורה איתכם...


מידי פעם מסננת קללה..והחברות מרגיעות אותי שזה סתם בנכם...


אבל למרות הסתם הזה היא הייתה אצלך מלאא פעמים ואתם גם יוצאים..


ואם פעם חשבתי שרק הלב יכול לכאוב מדברים כאלה מסתבר שגם העיינים כואבות..


כאן אחתום את מכתבי..בכאב רב ובצער..


אבל איך ידיד שלי אומר??אני מקבל את הייסורים האלה באהבה רבה..


וכך גמני כי ברוך ה' אני נושם..