גן- עדן של אהבה!

הלכתי בגן נאבדתי...

לא חשבתי , נעלמתי!

קטפתי פרחים.. פרח אחר פרח..

חייכתי, לא חלמתי, ברחתי!

הקול אשר דיבר אליי... שתקתי!..

המשכתי.. לא הרגשתי, איבדתי שליטה,

הגלגל השתנה.. מדקה לדקה איבדתי מחשבה...

הרצון הפך לתחושה נוראית... הגן החם נהפך לקריר

ומעורפל, אחזתי בטוב לפתע הוא נעלם.. כמוני בתוך הגן..

גן- עדן מיוחד, גן- עדן של אהבה... אהבה שעטפה אותי ברכות נעימה.. אהבה כקרום של קטיפה עדינה, הרגשתי כך אך קיבלתי מכה.. והקרום נקרע, לבי נרדם, קמתי התעוררתי, לא חייכתי- בכיתי! לא שתקתי, צרחתי, גיליתי מה עשיתי, הלכתי והלכתי נעשיתי עיוורת לפתע התעוררתי משותקת! אני מרגישה את זה מתקרב וכל גופי צמרמורות... לא יודעת מה עוד לעשות!

זרקת אותי לכל הרוחות וגן- העדן הפך לאשליות.

עכשיו אני כאן שבורה לחלקים... לא מוצאת את אותם חלקים.. שישלימו אותי שירכיבו מחדש... מותק נאבדתי, גופי כה חלש..

אין עוד תקווה! נעלמה ההרגשה. גן- העדן אינו עוד אשליה,

הוא לא היה קיים, סתם עוד חלום של פעם.. כואב בזה להודות,

אך ממך נפגעתי קשות!