אתה שכחת

אני יוצאת הדפוקה כאן.. כמו תמיד.....


רודפת אחריך בלי שאתה יודע, כמהה לכל סימן- אפילו העקיף ביותר ממך- אבל לא מקבלת


כאילו לא הייתי. רואה מהצד- אתה ממשיך בחייך, חי וממצה, וטוב לך


לא שמחה בשבילך!


אתה זה שפגע, שהתאכזר, שהפך להיות כל כך מגעיל


אתה זה שזרק אהבה אמיתית- חזקה כל כך ומעניקה כל כך-כי ככה היה לך טוב


בלי לחשוב- שגם אני נמצאת שם


ודווקא טוב לך עם זה


וזו אני שלא מסוגלת להמשיך הלאה בחיי


החיים שלי הזויים כרגע- לא יודעת בכלל מה אני עושה איתם


לא ישנה בלילות, לא ערה בימים, נס שאני עוד עובדת לפעמים...לפעמים....


לא היית פעם חבר שלי? לא היית כנראה...


 


אם הייתי יודעת שכואב לך נורא


או אם לפחות הייתי רואה ממך רמז של אמפתיה, מילה קטנה של סליחה, מילה קטנה של געגועים


הערכה למה שהיה- משהו- אבל כלום...אני לא מתפקדת, אתה- בפסגת העולם......


כתבו על זה שיר פעם.......אבל שם- זה היה באשמתה....


פה- זו הייתה בחירה שלך-


הלוואי שיגיע יום והזמן באמת יעשה את שלו, ואני אצא מהכלא הזה- שאנ לא יודעת איך בניתי


ואני אחייה חיים שמחים וטובים- אני אבנה אותם בכוח - כמו שאתה בונה את שלך- הלוואי שיגיע יום שבו לא ארצה יותר לראות אותך כואב, לשמוח לאידך


הלוואי שאוכל לסלוח לך....בשבילי....