אחותי.....

תמיד ראיתיך מהלכת בשכונה, תמיד מוקפת בהרבה בנים סביבה, היפהפיה של השכונה, תמיד יודעת איך להדליק ולמשוך את כולם, וגם אותי לפעמים הצלחת למשוך... אך לי הייתה חברה, כבר שנתיים יחד, כל כך אהבתי אותה, לא יכולתי בלעדיה, היא הייתה כל חיי... לפעמים היינו מדברים אני ואת... את היית שואלת אותי על חברה שלי ואני הייתי אומר לך שהכל בסדר אבל יום אחד אמרתי לך שנפרדנו, זה נכון, אני והיא כבר לא ביחד, התעצבת ואמרת שאנחנו זוג כל כך יפה וששנתיים לא בא ברגל, שאנחנו נחזור, את חיה בסרטים ילדונת צאי מזה, אני והיא לעולם לא נחזור שוב, אני לעולם לא סיפרתי לך מהי הסיבה האמיתית לפרידה שלנו, היא בגדה בי.... בגדה באמון שלי, הלכה עם מישהו אחר, פגעה בי! את ניחמת אותי תמיד ואמרת לי שהכל יהיה בסדר, שאנחנו עוד נחזור אבל אני ידעתי שלא נחזור... ממנה כבר ניתקתי קשר, אני ואת הפכנו לידידים ממש טובים, היית באה אליי הרבה, כל כך אהבתי אותך בתור ידידה תמיד היית כמו אחותי הקטנה והיה לי את הצורך לשמור ולהגן עליך ואת שמרת עליי מבנות, שאני לא יפגע, כאילו אני ילד בין 5 שצריך שישגיחו עליו... אני זוכר שתמיד, עוד לפני שאני ואת הכרנו, היו באים אליי ואומרים לי שאת אמרת שאני ילד יפה, גם אני תמיד חשבתי שאת ילדה יפה, ממש יפה... אמרו לי גם שכדאי לי לנסות לשכב איתך כי את קלה להשגה, את אף פעם לא נראית לי כזאת ולא האמנתי לשמועות כי זה לא מעניין אותי, למדתי להכיר אותך לעומק, ועכשיו אני מכיר בך כילדה הכי נפלאה בעולם... אני זוכר שידברנו פעם ראשונה באיסיקיו והתביישנו לדבר פנים מול פנים זה היה קצת לא נעים, את היית ביישנית וכך גם אני, אבל כל היופי התמים הזה היה חייב לההרס בגלל שטות שעשיתי... יום אחד את באת אליי הביתה ושמענו שירים כמו תמיד, את אמרת לי שיש לך חבר, ושאת אוהבת אותו וסיפרת לי שהולך לכם מצוין ביחד, פתאום הרגשתי שעכשיו את כבר לא רק שלי, אין לי על מי להגן ולשמור, עכשיו יהיה מי שיגן עלייך וישמור עליך אבל את תמיד אמרתי שאני יהייה אחיך הגדול, אבל אולי זה העניין, אני רוצה להיות יותר מזה קטנטונת אני אוהב אותך ואני לא יודע איך לומר לך זאת, אף פעם לא ידעתי... עד שיום אחד הופעת אצלי וישבנו בחדר השינה שלי על המיטה ודיברנו וצחקנו והיה ממש כיף, אבל לי היה דחף טיפשי לנשק אותך!! התקרבתי אליך ותפסתי את פניך ונישקתי אותך למרות שידעתי שיש לך חבר ואת לא התנגדת לי בכלל, לא עצרת אותי... אחרי הנשיקה הבטת בי במבט מוזר ושתקת, לא אמרת מילה! "אני צריכה ללכת" זה היה המשפט היחיד שהוצאת מהפה, ההגה הראשון אחרי הנשיקה, רציתי שתישארי ונדבר אבל את לא רצית, היית נבוכה מידי... נשארת עם חבר שלך ולא סיפרת לו מה היה בינינו אבל מאז אותו היום לא יכולתי יותר להיות אחיך הגדול ששומר עליך ואת לא יכולת להיות אחותי הקטנה שנותת לי עצות ושומרת עליי מפגיעות... הכל פתאום השתנה וכמה טיפש הייתי צריך להיות כדי לעשות את זה, לנשק אותך! אבל אז התחלתי להבים שאני לא סתם אוהב אותך בתור אחותי הקטנה אלא יותר מזה ילדה שלי, אני אוהב אותך באמת אני רוצה אותך לעצמי, שתהיי רק שלי כפי שאני אוהב... אבל לך יש חבר, יום אחד דיברנו ואמרתי לך כל מה שאני מרגיש כלפיך, באותו יום שוב התנשקנו, יום למחרת נפרדת מחבר שלך ואמרת לי שאת רוצה אותי, אז תגידי לי איך זה מתוקה? כל כך הרבה זמן אני יושב בשקט ומנסה לא לחשב עליך ופתאום את באה אליי, באה איתי ואנחנו יחד... יפה שלי אני אוהב אותך ורציתי שתדעי את זה ולא אכפת לי מה אומרים עליך אחרים או עלינו, אני ואת זה תמיד יחד, כי את הילדה היחידה שגרמה לי לחוש כל כך מאוהב עוד פחות משנה וחצי... יפה שלי את אהבת חיי!