מקבלת החלטה...

הנה שוב חוזרים הימים האלה של העצב...שוב חוזרים הימים האלה של המכתבים אליך{שלא מגיעים אליך כמובן}


שוב חוזרים הימים שאני מקללת את זאת שאיתך...שוב חוזרים הימים שאני קוראת את התחזית השבועית שלך...


אחחח אלו הימים שאני לא מתגעגעת אליהם,אל המבטים והמתח שיש ביננו...


שנתיים שאני ניסיתי להתגבר עליך..שנתיים!!!!!!!


רק לפני ארבע וחצי חודשים הכרתי מישו...הוא היה הבנאדם הכי מושלם שהכרתי בחיים שלי..


הוא היה בעל עיינים ירוקות ושיער שטני-זהוב...הוא היה בעל אופי מושלם,הוא הקשיב ואהב,הוא היה מתוק,הוא היה עדין,הוא דיבר אלי יפה וכיבד אותי...ההורים שלי אהבו אותו וההורים שלו אהבו אותי...והוא לא היה מושפע מחברים שלו...{בניגוד אליך}בשבוע הראשון שהכרנו כל יום נפגשנו...נפגשנו להמון שעות...והיה לנו כיף..אחרי השבוע הזה נהיינו חברים....הוא היה מכין לי הפתעות רומנטיות,כתבנו מכתבי אהבה,היינו מבלים המון ביחד והיינו מאושרים...החודשיים הראשונים היו הימים היפים ביותר שלנו...בחודש הראשון שלנו ביחד היינו עוד בלימודים והייתי רואה אותך ולא מרגישה כלום{כך לפחות חשבתי},ובחודש השני שלי ושלו ביחד כבר היינו בחופש הגדול...כל החודש הראשון של החופש לא ראיתי אותך ולא חשבתי עליך...{ותאמין לי שאלו היו החודשיים הנפלאים בחיי בכל התקופה המחורבנת הזאת}


אבל אז הגיע היום שראינו אותך... אני והוא ראינו אותך..אמרתי לך שלום..אתה נתת לי נשיקה בלחי...כולך היית מזיע אבל זה לא ממש הפריע לי....


הזיעה שלך נתנה לי תחושה של קירבה אליך...אבל ניגבתי אותה כי לא רציתי להרגיש קרובה אליך רציתי להרגיש רחוקה ממך..אבל הנשיקה הזאת,הזיעה הזאת גרמו לי לחוש אותך כמו לפני שנתיים שהיינו ביחד...


מאותו יום יחסי אל החבר השתנה...הוא היה מנשק אותי ולא שיתפתי פעולה,הוא דיבר והקשבתי בחצי אוזן,הפסקתי להתקשר ולהתעניין בשלומו,לא החזרתי לו הודעות,הוא שאל מה קורה ואמרתי לו ששום דבר,הוא שאל אם זה בגללך ואמרתי לו שלא,הוא הרגיש שמשו לא בסדר הוא שאל אם עוד אני אוהבת אותו ואמרתי לו שאני לא יודעת,הייתי מוזרה,חודש שלם שהשארתי אותו בהתלבטות,בספק,בכאב,לבסוף נפרדתי ממנו...בכינו...בכל זאת הוא היה קרוב אלי,הרגשתי איתו הכי בנוח בעולם...


אחרי שנפרדנו התחרטתי ואמרתי לו שאניר והצ לחזור וחזרנו וזה היה בדיוק לדקה וחצי שהוא שאל אותי אם אני בטוחה בזה ישר התחרטתי כי דמותך הופיעה לי בראש...


לבסוף החלטנו שאנחנו נהייה בפסקה...


בנתיים חזרנו לבצפר..והנה ראיתי אותך,היה לי בום גדול בלב שראיתי אותך,היית כל כך מתוק..


אבל אז ראיתי אותה...מתקרבת אליך...בדיוק הסיפור של שנה שעברה,כל החודשיים האחרונים  ללימודים הייתם ביחד והכאבתם לי..ואני התגברתי על זה בזכות החבר שלי!!!


אתם הלכתם ביחד...ואני??הסתכלתי מהצד,זה לא הפריע לי בהתחלה,אבל אח"כ התחלת לשלוח לי את המבטים המטעים האלה של שנה שעברה..ושוב הצפת אותי בזיכרונות...


ושוב ככה עוברים להם הימים,יום אחרי יום אתם צועדים ביחד למקום הקבוע שלכם בדשא יושבים בכיף ומדברים ומדברים...אני אמרתי שאני והחבר חזרנו...כדי להראות לך שאתה כבר לא מעניין אותי...אבל זהו מותק,אל תטעה...אני כבר לא אוהבת...אני רק מתגעגעת לימים שלנו ביחד,בשניות אלה אני מדברת עם חברה טובה שלי והיא אמרה לי שאתה רוצה להתבגר ובגלל זה אתה הולך לילדה ההיא שהיא נותת חופשיי,ואחרי שתתבגר ותבין שאתה רוצה משו אמיתי אתה תרצה לבוא אלי..ואחרי שהיא אמרה את המשפטים האלה הבנתי שגמני לא צכה עכשיו שמו אמיתי ואהבה,אני פשוט יכולה לעשות המ שבא לי עם מי שבא לי בכיף שלי להנות עם בחרות לצאת למסיבות,להנות בדרכים שלי...


ואיך חברה אחרת אומרת לי?? כל כלב בסופו של דבר חוזר למלונה שלו...


את יודע...


היום קראתי משו מעניין בעיתון היה כתוב שרוב האנשים לא מתחתנים עם אלו שהם אהבו בתיכון..ושאח"כ מוצאים אהבה אחרת...וטובה יותר...


הדברים האלה חיזקו אותי שבעצם אין לי מה לחפש איך כלבוש אותך כי זה לא יצלח לי וחבל שאני יבזבז אנרגיות...אז זהו אני מחליטה להנות ולעשות כיף ובע"ה שיתן לי כוח אני יצליח!


זהו..פה אני חותמת את מכתבי...


אני....