הקיץץץ-פרק 8

"מה את אומרת?" שאלתי את אימי בעוד היא ואבי בולסים טוסטים וסלטים במסעדה.

"אני אומרת שתזמיני את האדיר הזה איזה ערב שגם אבא וגם אני בבית ונכיר אותו".אמרה
בחיוך ושתתה את הדיאט קולה הנצחי שלה.

***

באותו יום שאדיר בא אליי בפעם הראשונה הייתי לחוצה.רציתי שהוא יכיר את הוריי ויסתדר
איתם אחרת הם לא יתנו לנו לצאת וזאת הייתה הבעיה שלי מלכתחילה.אם אדיר היה מגיע
לאסוף אותי בלי להכיר את הוריי היה יוצא מצב לא נעים ומעצבן של דאגה ואיסורים.

"אני אגיע עוד שעה".אמר אדיר כשדיברנו בטלפון."אין בעיה אני בבית..".עניתי ורצתי
לסדר.הבית היה שרוי באנדרלמוסיה לא נורמלית עוד מהלילה הקודם.סידרתי התארגנתי
והצצתי בשעון,אדיר כבר צריך להגיע-חשבתי לעצמי.

"אני הגעתי לכניסה למושב..קחי את חבר שלי תסבירי לו איך להגיע..".אמר אדיר והעביר
לי את חבר שלו.

ישבתי על המדרגות בחוץ מחכה לאוטו בכיליון עיניים ואז הוא הגיע..אוטו כסוף עצר ליד
השער וממנו ירד הנסיך שלי..חבר שלו עשה לי שלום עם היד ונסע.

אדיר חיבק אותי ונכנסו אליי הבייתה."תכיר זה הבית שלי".אמרתי ועשיתי לו סיור
קטן.ישבנו על המיטה שלי ואדיר סיפר לי על הטיול שחבר שלו והוא עשו מהבוקר לשוק
הכרמל."שיעמם לך הא?".אמרתי בציניות ואדיר צחק.

אדיר הציץ במחברות שלי שהוציא מהתיק,ביומן בית הספר והתמוגג מצחוק.

אחי ואחותי הקטנים הגיעו והכרתי להם אותו,שניהם התביישו ונעלמו בחדרים.

בסביבות השעה 5 אבי הגיע."אבא בוא רגע".קראתי אליו מין חדרי."שלום.".אמר אבי ולחץ
לאדיר את היד.הצגתי בינהם ואבי המופתע חזר למטבח."בוא נשב קצת בחוץ".הצעתי ואדיר
ואני כבר ירדנו במדרגות."נעים פה".אמר אדיר והתיישב על הספה הורודה שנמצאת
בחוץ."בגלל זה אני כל כך אוהבת את המושב..שקט,יש אויר טוב".אמרתי וחייכתי.לפתע
לאדיר היה טלפון."היי מה קורה..אה לא אני אצל החברה היפה שלי".אמר אדיר לשואל
בטלפון.שמעתי רעש מתחילת הרחוב וכבר ניחשתי,הסוזוקי באלנו של אימי.

אימי ירדה מהאוטו עם תיק העבודה ביד ועם הפלאפון על האוזן נובחת הערות לאנשים
במשרד.היא אמרה שלום מהיר לחצה את ידו של אדיר חייכה והלכה.אחרי כמה דקות היא גם
שאלה אם הוצאתי לאדיר משהו לשתות.

נכנסנו חזרה לחדרי ודיברנו עוד קצת,אדיר הניח את ראשו על ברכיי וסיפר לי על עבודות
השמירה בלילות.לקראת השעה 8 וחצי אדיר התארגן לחזור."אני אלווה אותך עד הכניסה
למושב".אמרתי וחשבתי לעצמי איך הוא מתכוון להסתדר הלאה..בכל פעם שהצעתי פיתרון הוא
אמר לי שהוא יפתור את הכל ושזה לא דאגה שלי."לאן אתם הולכים?".שאלה אימי בפליאה
כשעמדנו לצאת מהבית."אני אלווה אותו".עניתי מיד."לאן אתה צריך?".התעלמה ממני אימי
ושאלה את אדיר ישירות."לתחנה המרכזית".ענה אדיר בביישנות והשפיל את ראשו."אני אקפיץ
אותך".היא אמרה וחייכה וכבר רכנה לקחת את המפתחות."לא..באמת זה בסדר".אמר אדיר אבל
אימי התעקשה וכך מצאנו את עצמנו שנינו באוטו מאחורה.כשהגענו לתחנה אדיר הבטיח
להתקשר נשק על לחיי הודה לאימי וירד מין האוטו."איזה חמוד".אמרתי לה."לא יודעת,לא
הספקתי להכיר אותו".עצקה אותי אימי.

***

למחרת הייתי בחתונתה של אחותה של אדר.הגעתי בשמלה שחורה צמודה מהממת וחייכתי לכל
עבר.שמחתי,הפגישה עם אדיר והוריי הייתה מוצלחת יחסית לפעם ראשונה-נקווה שיהיה בסדר.

אחרי החופה דיברנו בטלפון והעברנו רשמים על הפגישה של אתמול-שנינו היינו מרוצים.

***

עבר שבוע נחמד בו דיברנו וצחקנו בטלפון אך עוד לא נפגשנו."אני רוצה לקבוע עם אדיר
השבוע".אמרתי לאימי והיא הנהנה."בכייף..כל עוד תיזהרי".

***

אדיר הגיע אליי ביום שני בשבוע שאחרי,הפעם היה לי פחות זמן לסדר את הבית כי הוא
הגיע מוקדם.הספקתי רק מעט להתארגן וחיכיתי.

"היי..מצאת בקלות את הבית?".אמרתי וקרצתי לו."בשבילך מתאמצים".הוא אמר ונישק אותי.

אדיר ישב על הספה שר את השירים מערוץ המוזיקה,מחייך ואני בנתיים הכנסתי פיצה קפואה
לתנור-ארוחת צהריים מהירה.

התיישבתי לידו מלטפת לו את הרגל ומקשיבה לסיפורים שלו.לאט לאט הוא קירב אותי
אליו."מה?"?חייכתי."תקרבי קצת..".הוא אמר בקול נמוך.התקרבתי והוא שלח את ידו וליטף
את הלחי שלי,ביד אחת הוא תמך בגבי וקירב את שפתיו אל שפתיי בנשיקה חמימה,עטף את
הלשון המתוקה שלו בלשון המתוקה שלי.בעדינות ירדתי עם גבי,נשכבתי על הספה כשהוא גוהר
מעליי ומלטף אותי-התמכרתי לתחושה הנעימה של גופו על גופי,תחושה שהרגשתי בפעם
הראשונה איתו,בכל פעם שהתנשקנו זה היה בעמידה,הפעם בשכיבה הרגשתי כל כך נעים,חמימות
התפשטה בגופי ורק הידיים שלו בערו על עורי.השפתיים שלו נישקו את צווארי וידיו ניסו
להגיע לחזה שלי,אומנם על החולצה אך הרגשתי אותן,מלטפות,גורמות לי להשתגע."הפיצה
תישרף".אמרתי וצחקתי."חח,קומי לבדוק אותה".אמר אדיר והתעשת-חוזר למקומו.

בהמשך היום היינו עוד יחד,דיברנו וצחקנו וכשהתחיל להחשיך עשינו סיבוב במושב,המשכנו
לדבר כל אותה העת והתיישבנו לבסוף על המקלט שליד ביתי.אדיר נישק אותי שוב והפעם
שלחתי את ידיי ללטף אותו בעוד הוא נהנה,ליטפתי את צווארו מנשקת אותו נשיקות עדינות.

אחרי שעה חזרנו לביתי ואימי שוב התנדבה להקפיץ אותו לתחנה המרכזית.

הפעם באוטו הוא העז אפילו לחבק אותי מעט.כל כך התלהבתי לא מתי לב לסחרור הזה-הייתי
מאושרת.

הגעתי לביתי ובדיוק התכוננתי להיכנס להתקלח כשהפלאפון שלי צלצל."היי..הגעת
הבייתה?".שאל אדיר בחמימות."כן,ואתה?".שאלתי."אני בדרך".הוא ענה ושתק."רציתי להגיד
לך..שאני אוהב אותך".אמר אדיר ונשמתי נעתקה,הלב שלי ניתר לרגע.האם שמעתי נכון? הוא
אמר את שלושת המילים האלו?.אדיר באמת אוהב אותי?-וואו! האם גם אני אוהבת
אותו?.שאלתי את עצמי."גמני אוהבת אותך".שמעתי את עצמי עונה מבלי לחשוב.ניתקנו את
השיחה ובמשך כל המקלחת חשבתי על זה.

האם אני אוהבת את אדיר?,מאוהבת?,מזאת אהבה אמיתית?,האם יש לנו עתיד בהתחשב בהפרש
הגילאים והפער ביננו?...



המון שאלות ללא תשובות..איך אדע? שאלתי את עצמי