אהבה מסובכת חלק ג'--אחרון

הגעתי למסקנה נכנסתי לאייסי ואמרתי לו..



"לירון אני אוהבת אותך ואני רוצה שניהיה ביחד"



והוא שמח וגמני שמחתי..

אבל עדיין משהו הציק לי בגלל מור כי אני ידעתי שהיא אוהבת אותו עדיין.



למחרת היינו ביחד ..

ושמור הייתה רואה אותנו ביחד מחובקים ונותנים נשיקה בפה..אז היא הייתה

עושה פרצוף היא הייתה כזאת מבואסת..אבל השתדלתי לא להיות איתו לידה.



הגיע יום שישי ויצאנו אני לירון חבר שלו(אור)נוי וקורל עוד חברה שלי..מור לא באה..



יצאנו לאיזה שכונה כזאת שכל השכבה שלי נמצאת שם כל יום שישי למזלי

השישי הזה השכבה לא הייתה שם..



אור נוי וקורל השאירו אותנו לבד ..אותי ואת לירון..

ישבנו אחד ליד השני ופשוט שתקנו לא היה לנו מה להגיד ,לא היה לנו על מה לדבר..

וחשבתי לעצמי"נו שידבר כבר איזה פדיחה זה שאנחנו בשקט"

פתאום הוא בא לי ביציאה כזאת"אני אוהב אותך" אמרתי לו גמני אותך

ואז..

התנשקנו..

הרגשתי שאני מתאהבת מחדש ...הוא מנשק טוב דווקא..חחחח



הוא ליווה אותי הביתה ושוב נישק אותי..

ואז גם לירון נוי קורל ואור הלכו הביתה..



אחרי כמה ימים הרגשתי שאני כבר לא יכולה להיות איתו בגלל מור היא כל כך

אהבה אותו..אפילו נוי סיפרה שהיא בוכה בגלל זה והחלטתי שאני יפרד ממנו..



בסוף היום אחרי בצפר ניגשתי אליו ואמרתי לו "תשמע אני לא יכולה שניהיה ביחד בגלל
שחברה שלי אוהבת אותך והיא מבואסת שאנחנו ביחד ואני לא יכולה לעשות לה את זה"..

הוא שאל אותי מיזאת ואמרתי לו שאני לא יכולה להגיד..

ואז הוא ניג'ס לי ואמרתי לו טוב..זאת קורל..



"אופססס מה עשייתיי למה אמרתי את זה" חשבתי לעצמי למה שיקרתי לו..

ואז הוא אמר כזה בפרצוף "קורל?"...ואמרתי לו כן.. בשקט כזה



וראיתי אותו עם דמעות בעיניים עוד שנייה הוא בכה לי..לא ידעתי שזה עד כדי כך
גרוע!..

הוא הלך בעצבנות ואני קורל ונוי רצנו אחריו וקראנו לו לירון לירוןןן..

התחרטתי שנפרדתי ממנו..



יום למחרת אמרתי לו שאני רוצה שנחזור ושקורל לא אוהבת אותו אני סתם אמרתי אבל אני
עדיין לא יכולה להגיד לו מיזאת..



חזרנו..מור שוב התבאסה..

היא שוב ראתה אותנו ביחד..

היא שוב בכתה

ושוב הרגשתי צורך להיפרד ממנו..



אז הגעתי בסוף להחלטה סופית אחרי שבוע וחצי..כבר ירד לי ממנו וגם בגלל

מור רציתי שניפרד אז אמרתי לקורל שתיפרד ממנו דרך האיייסי שלי כי לא הייתי

בבית באותו הזמן..אז אמרתי לה שתגיד לו ככה:



"לירון יפשלי תקשיב..

אני יודעת שאני אצטער על מה שאני יגיד אבל אני חייבת..אנחנו לא יכולים להיות ביחד
וזה לא רק בגלל חברה שלי זה גם בגללי

אני יודעת שאמרתי שזה לא יקרה שוב שניפרד כמו הפעם הקודמת אבל אני לא יכולה ולא
רוצה..עדיף שניפרד...

וגם עם תכעס אני יבין אותך אבל ככה זה ואני מקווה שתבין אותי"



הוא ממש התעצבן הפעם..רציתי שניהיה לפחות ידידים אבל כנראה כבר לא

היה אכפת לו..רבנו בקטנה כזה..



יום אחרי זה לא דיברנו

ועד היום אנחנו גם לא מדברים..לא באייסי ולא פנים מול פנים..

ואפילו שהוא עובר ליידי אנחנו לא יכולים להסתכל אחד לשני בעיניים..

אבל לפחות מור מאושרת ואני מאושרת..



אבל אני ומור רבנו לפני כמה ימים..אני ונוי ביחד רבנו עם קורל ומור

אני חושבת שהכי טוב לי ככה איך זה..



אבל אתם יודעים מה הכי מפריע לי..



למרות כל מה שעשיתי בשביל מור ולא רק בגלל הקטע עם לירון שנפרדתי ממנו

בגללה אלא גם עוד דברים שעשיתי בשבילה כי היא הייתה חברה שלי

חברה טובה..ועכשיו ככה היא ירקה לי בפרצוףף..

ומחר יום ראשון יש לה יומולדת שאני יראה לה כמה חברה טובה אני או לפחות

הייתי אני יגיד ל מזל טוב כי אני לא ילדה מגעילה...



זהו נגמר הסיפור..אני מקווה שאהבתם אותו



תגיבו בבקשהה:)