כאילו כבולה...

אז הנה היום המיוחל הגיע ומעכשיו זה רישמי אני ואתה. אז מישהו יכול להסביר למה זה מרגיש ככה? כל כך חרא? הרי חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן... אני נגעלת מעצמי לא מסוגלת אפילו להביט על עצמי במראה איך פגעתי בידיד ככה...


אם רק היית יכול להבין או אם הייתה איזהשהיא דרך להראות לך כמה נכנסת לי ללב וכמה אתה חשוב לי...


לרשונה בחיי הייתי מבולבלת בין שני שנים ונכון שכביכול השגתי את המטרה ושי לי חבר מושלם באמת מושלם שרציתי אותו מאוד ונמשכתי אליו מהדקה הראשונה והוא הבטיח לי את הירח והכוכבים ואין ספק שהוא מקיים זאת אנחנו מאוהבים! אבל רע לי ובא לי להקיא על עצמי איך גרמתי לידיד הכי טוב שלי להתאהב בי ועכשיו הכל התפוצץ לי מול העיניים ואני אל יודעת מה לעשות. איך הוא שאל אותי בבירור אם אני ביחד איתו אני לא יכולה לשכוח את ההלם והקט שהיה באותו הרגע החום התפשט לי בכל הגוף והוא ישן לידי לא יכולתי להגיב אחרת ובכלל ידעתי שאני אוהבת אותו..


כנראה שאני אדם שלא ידע לעולם מה הוא באמת רוצה בחיים...