הלב חושב בדרך מתל אביב

בדרך מתל אביב







אני עולה באוטובוס מתל אביב בתחנה המרכזית



וחושב עלייך.



ככה היה כל הדרך עד שהגעתי לרמת השרון.



הרגשתי מין צביטה בלב.



שאת שם ואני בדרך לרמת השרון.



בלילה שעליתי לישון.



עלית לי בזיכרון.



ראיתי את דמותך.



רציתי להתעורר ולראות אותך לצידי.



מעיני לא מפסיקות לרדת דמעות.



מתגעגע אלייך בכל דקה ורגע שעובר.



גשם מחוץ חלוני יורד.



אבל עכשיו את לא כאן איתי,אשמתי



אני מצטער,מרגיש מטופש כי הלב כואב.



את לא יודעת,לא שומעת את הכאב שיש לי בלב



את אוצרי נסיכה .



את אהבתי האחרונה .



בך בחרתי,אותך חיבקתי,אתך אני נשאר.



הגשם שיורד זה בעצם רק דמעות..........