עדיין מחכה

כשמבטים נפגשים,

הלב מרגיש משהו מבפנים.

זה לא המבט הרגיל,

לפחות לא מה שאני רגילה אליו,

זה מבט שמספר דברים,

מתנצל ולא מאשים,

ושאני מסתכלת עלייך,

ושאתה מסתכל עליי,

המבט מקבל משמעות אחרת,

של שמחה וחלום.

ואחרי המבט אני מבינה,

שהכל דמיוני ולא מציאות

וממשיכה הלאה,

ומחכה רק לך,

שתבוא ולא רק תסתכל,

שתבוא ותהייה שלי