מקרה בלתי נשכח...פרק אחרון:]@#

ניקיתי לו את הפנים ויצאנו למרפסת. ישבנו שלושתינו..שהוצאתי סגריה אלי לקח
תסיגריה והעיף אותה מהמרפסת.."תגיד לי מה אתה בסדר??" צעקתי עליו..הוא נתן לי ביס
בצוואר וחייך...העברנו ככה איזה חצי שעה עם צחוקים...עד שפתאום אני שומעת דפיקה
בדלת..אני פותחת את הדלת אני רואה......אמאאאא מזהה!?$#^

ראיתי פתאום שחור!!! חמולהה של אנשים נכנסים לחדר פפחד!! לא שאני לא מכירה אותם כה?
אבל זה היה מפחידד...הייתה מן מסיבונת כזאתת...הביאו שתייה מוזיקה עניינים
נרגילות..אבל אני הייתי בשלי..אני הייתי עם אלי! ידעתי שהקשר הזה לא יחזיק אחרי
אילת...הייתי פשוט בטוחה! אחרי כמה זמן הוא אמר לי שהוא צריך שניה ללכת ושהוא כבר
חוזר...

בנתיים הלכתי ליד קורל שישבה עם החברה,צמודה לאיזה אחד..ראיתי שהם דיי
דביקים...שמחתי בשבילה! רציתי שיהיה משו שידחיק את ההרגשה הזאת שיש לה..את
העצבות...את הכאב..ישבתי שם עם כולם והעברנו את הזמן.."איפה אלי?" פתאום אורן הביא
אותה ביציאה.."הוא הלך שניה...זה כבר לא שניה! אבל הוא הלך לא יודעת לאן..מוזר.."
עשיתי פרצוף וניסיתי להרגיל את עצמי למצב הזה..בכל זאת אני לא יראה אותו..אחרי 10
דקות הוא חזר תפס לי את היד ומשך אותי למחוץ לחדר.."מה יש? שוב המשיכות האלה?" הוא
אפילו לא הסתכל עלי כשאמרתי לו את זה..פתאום שמתי לב שהוא לוקח אותי לחדר שלו..(שזה
היה באותה הקומה..) כשהגענו לכניסה הוא עמד מולי והסתכל עליי בעיניים גדולות
כאלה..ונתן חיוך קטן.."שלא תחשבי לרגע אפילו לקמצוץ שניה שמה שיש בנינו זה סתם.."
ונישק אותי...נכנסנו לחדר..

החדר היה חשוך..עם נרות בכל פינה וריח טוב כזה.."וואוו...אלי מה נכנס בך?"
צחקתי..."סתם מישהי תקפה אותי בקסם שבה.." הוא הסתכל עלי וקרץ..הוא תפס אותי וחיבק
אותי בעדינות כזאת..הרחתי את הריח שלו..התמכרתי..התמכרתי לחיים האלה..חיבקתי אותו
חיבוק מאוהב..הוא שיחרר והתסכל לי בעניים.."מאמי אני יודע שזה היום האחרון שלנו..פה
במלון! אבל מפה זה רק מתחיל! שלא תחשבי שפה זה נגמר..ואני רוצה..אם את תסכימי כן?
תני לי לתקן את הפעם ההיא..את הפעם ההיא שאנחנו לא ממש זוכרים.." ובזמן שהוא אומר
את המילים האלה הוא מלטף לי את השער והפנים ומנשק לי את הצוואר בעדינות
ובמתיקות..נמסתי..אבל הרגשתי לחץ..פחחדתי! בפעם הקודמת לא הייתי עצמי ממש..אני לא
זוכרת כלום מאותה הפעם..עכשיו זה על אמת! אין פה סטלה או לא..אולי סטלת
אהבה..פחדתי..הרגשתי את הרגליים רועדות והלב קפץ בצורה מטריפה..לא ידעתי אם להגיד
לא ולהרוס..או שפשוט לזרום ולראות מה יקרהה....הייתי בדילמה..הפנים שלי קפאו.."מה
מאמי אמרתי משהו לא בסדר? את רוצה שנלך לחדר שלך.? מה יש?"

הוא אמר וניסה להוציא אותי מהשוק שנכנסתי אליו! "לא..אני..זה מפחיד אותי קצת כל
הקטע הזה...אני.." הסתבכתי עם עצמי ועשיתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש.. נישקתי
אותו נשיקה מטורפת! עם כל התשוקה עם כל האהבה שהרגשתי פתאום..אולי זה הדבר שהרגשתי
ורציתי לפרוק..הוא זרם...הוא הדביק אותי לקיר והרגשתי איך אני פשוט מאוהבת...הרגשתי
את האהבה והתשוקה זורמים לי בגוף... נשכבנו על המיטה..

התנשקנו...התחבקנו...התפשטנו...ואז זה קרה...קמתי לקחתי שמיכה ויצאתי מהחדר למרפסת
וסגרתי אחרי את הדלת...נכנסתי לפאניקהה! לא הצלחתי להרגע..בכיתיי..כמו משוגעת.!
"בואנה מה יש לך נשמה שלייי" הוא פתח את הדלת וחיבק אותי..ניסיתי להעיף אותו ממני
אבל לא הצלחתי..הוא תפס אותי ממש חזק...נרגעתי והתיישבתי על הרצפה בחוץ..ישבנו כמה
דקות בשקט..אפחד לא אמר מילה..שום פיפס.."אני מצטערת.." התקרבתי אליו ונתתי לו
נשיקה בפה.."אני ממש מצטערת." התחלתי שוב לבכות.."בואי לפה יפה שלי..." הוא חיבק
אותי.."את לא צריכה בכלל להצטער מה את מטורפת? תרגעי..." ונתן לי
נשיקה.."תקשיב..היה לי משו בעבר שבגלל זה.." הייתי חייבת להגיד את זה...הוא התסכל
עלי בעיניים ענייםם..."מה? מה קרה?? אם את יכולה לספר כיאלו..." הוא הוריד את
המבט..."הרמתי לו את הפנים ואמרתי לו.."אני מצטערת אני לא ממש רוצה להיכנס
לזה..אבלאני מנסה כמה שיותר להתגבר על זה..עד עכשיו בכלל לאהייתי מגיעה למצבים
כאלה..אתה פשוט נתת לי תחושת ביטחון ופשוט זרמתי..אני רוצה לסיים עם זה..עם הטראומה
הזאת..." "ששש...את לא צריכה כלום! עכשיו אנחנו לא עושים כלום! עזובייי "

הוא ניסה כמה שיותר להרגיע אותי ולהעביר את זה.."לא זה לא יעזור לך אני צריכה לסיים
את זה..אם זה עכשיו ואם זה לא..אם זה איתך ואם זה לא...ואני רוצה שזה כן יההי
איתך.." הסתכלתי עליו..הוא עליי..הייתה שתיקה..

נגמר......עשינו את זה...הייתי חייבת לתת לעצמי לזרום ולא משנה מה..הייתי חייבת
לסיים את הסיפור הזה אחד ולתמיד...התמסרתי..נישקתי...נתתי...פשוט נהנתי..

כל כך שמחתי שלא עצרתי את עצמי..הרגשתי שאני פחות פוחדת..זה עדיין נשאר בי אבל כבר
פחות..כל כך נהנתי..אני פשוט אוהבת אותו..

אבל כמו שבכל סיפור יפה עם נסיך משגע=> תמיד יבוא סוף לא כזה מתוק..ולא כזה משגע..

אחרי שחזרנו המשכנו להיות בקשר כמה חודשים אבל לאט לאט זה התנתק..נפגשנו ,אהבנו,
עשינו, נשמנו אחד את השני....זהו! איכשהו זה התנתק והמתוק נגמר...זה לא נגמר רע..זה
פשוט נגמר! כמה שעצוב וכואב זה נגמר..היינו מדברים פעם ב..כשיצא..אבל זהו!

בזמן הזה היו לי חברים..והיו לי אהבות...אבל בחיים אני לא ישכח את האהבהה שלי...את
המקרהה הבלתי נשכחח שלי....אלי אתה הזיכרון הכי מתוק שהיה שיהיה...אני פשוט אוהבת
אותך...אתה המלאך שלי...



סוף:]