📚 סיפורי אהבה
אהבה ראשונה ואולי אחרונה - פרק שביעי: הסוף?
👁️
979 צפיות
היחסים ביני לבין רונן התחילו להתערער לאחרונה. הוא כבר לא מתלהב לראות אותי או
לדבר איתי וגם אני מעדיפה יותר לבלות עם החברות שלי והמשפחה במיוחד עכשיו שאחותי
סוף סוף ילדה ויש לי אחיין מקסים שקוראים לו עידן.
מכל הקטע של החתונה ירדנו ובחודשיים האחרונים הקשר שלנו מאוד לא נעים אנחנו רבים כל
הזמן ובגלל שטויות. ככל שהקשר שלנו יותר מסתבך רונן הולך ומתייעץ יותר עם תמר ידידה
שלו מאוד טובה ואני פניתי ליובל שנהיה ידיד מאוד טוב שלי. אבל הרגשתי שהם מבלים
יותר מידי זמן ביחד וחששתי.
בערך שבועיים וחצי לפני הסוף אישפזו אותי בגלל עגיל בגבה שלא נעשה נכוןהייתי
מאושפזת שבוע וחצי ורונן אפילו לא ביקש לצאת מהבסיס לבקר אותי אבל כשגילה שתמר
מאושפזת הוא הפך עולמות כדי לצאת באותו היום לרבעוש אבל הוא לא באלבקר אותי הוא הלך
לתמר וישב איתה כל השבת בזמן שאני - חברה שלו - מאושפזת 2 קומות מתחת לתמר באותו
ביה"ח ולמרות שקראו לו באופן דחוף כי המצב שלי היה על הפנים הוא עדיין לא בא.
אני בחורה שמאשפזים אותה הרבה כשהייתי קטנה נפלה לי המערכת חיסונית וכמעט בגלל כל
שטות מאשפזים אותי. בפעמים הקודמות רונן ישב איתי טיפל בי ודאג לי גרם לכל רגע
בביה"ח להיראות לא כל כך נורא אבל הפעם הוא ישב עם תמר החזיק לה את היד סידר לה את
הכרית ונשק לה על המצח כשבכתה. הבנתי שהקשר שלנו נגמר. האמת שכאב לי מאוד בכל זאת
לא קל לסיים מערכת יחסים של שנתיים עם מישהו שעברתי איתו כל כך הרבה דבריםוישנם
הרבה זיכרונות יפים. ידעתי שיש לנו בעיות קצת אבל תמיד פתרנו אותם. משום מה כשחשבתי
על זה לפתע התחלתי לחשוב על יובל - אהבתי הראשונה וחשתי געגוע. אני לא יודעת למה
הרי יובל ואני הפכנו לידידים טובים דיברנו על הכל וחופשי כאילו ואף פעם לא היה
בינינו קשר רומנטי וכאילו לא יהיה אבל באותו הרגע שחשבתי עליו לפתע התגעגתי לקשר
שלנו שלפני שנהיינו "כמו אחים".
שבוע אחרי שהשתחררתי מביה"ח רונן שוב חזר שבת הבייתה מהצבא והפעם ישבנו ודיברנו
עלכל מה שקורה בינינו והבנו שזה נגמר אבל עדיין הרגשתי שאני אוהבת אותו ובאופן
מסויים ידעתי שכאן זה לא נגמר ושאני עוד ישמע מרונן.
במשך חודשים עדיין חשבתי על רונן והשיחות עם יובל בילבלו אותי באופן טורף רונן
התחיל לצאת עם תמר ומאז שאנחנו נפרדנו הם ביחד היא הייתה מאושרת התוכנית שלה הצליחה
והיא הפרידה בינינו רוב המריבות שלנו היו בגללה היא הראתה לו שהיא מקשיבה לו יותר
והיא דואגת יותר היא ניצלה את המשבר שהיה לנו הדחף של רונן לבלות איתי פחות ובזמן
הזה להיות איתה גרם לי לדחף לבלות איתו פחות להקשיב לו פחות ולבלות עם חברות שלי
לעבוד בכוונה בימי חמישי שהוא בבית. התרחקנו בגללה. שנאתי אותה אז ואני שונאת אותה
היום ואני אשנא אותה תמיד.
אחרי שלושה חודשים הבנתי שאסור לי לתת לכל זה להשפיע עליי ושהחיים הם יפים והכי
חשוב הם ממשיכים אז התחלתי להכיר אנשים חדשים ולקחתי מיובל קצת הפסקה בשיחות שלנו
כדי שכל הבלבול שנוצר לי בראש יסתדר קצת.
בשבוע שלפני יום כיפור אמא עברה תאונה קשה כולם אמרו שזה באשמתי כי הלחצתי אותה
בזמן שנהגה . אמא שלי נלחצת שהטלפון מצלצל בזמן שהיא נוהגת זה מציק לה באוזן ואני
התקשרתי 4 פעמים או יותר בזמן שנהגה. כמובן שאת האשמה לקחתי על עצמי ועם ייסורי
המצפון שאמא שוכבת ביה"ח בגללי ובמצב קשה לא יכלתי לשאת יותר לא הצלחתי לישון
והייתי ערה יום ולילה במשך שבוע ביה"ס העבודה הבית האחות הקטנה הניקיון והקניות הכל
לקחתי על עצמי בין רגע הפכתי את עצמי לאמא קטנה שדואגת לבת שלה ודאגתי לאחותי.בסוף
התמוטטתי אבל אחרי 20 שע' שינה ויומיים מנוחה בבית הרגשתי מצויין. ביומים האלו
שהייתי בבית נכנסתי לצ'אטים דיברתי עם אנשים שחררתי לחץ ואנשים הבינו ועודדו. באחת
השיחות האלו דיברתי עם בחור אחד שהצחיק אותי והיה ממש נחמד דיברנו במשך 3 שעות
ויותר בצ'אט ובסוף החלפנו טלפונים ץ קראו לו אוהד ולאחר שבוע של דיבורים בטלפון
החלטנו להיםגש והוא היה ממש נחמד. ישבנו בגן ליד הבית שלי ודיברנו וצחקנו היה אחלה
מאוחר יותר בערב דיברנו בטלפון וקסענו ליומיים אחרי . מאחר ואמא בדיוק השתחררה
מביה"ח היא ישנה כמה ימים אצל יפית והודי'ה ישנה איתה אז אוהד בא אלי והביא סרט
שתינו יין והעברנו ערב שקט ורומנטי. אוהד פתאום נישק אותי . זאת הפעם הראשונה שאני
מתנשקת עם מישהו מאז רונן זה היה די מוזר. כשחושבים על זה אוהד די דומה לרונן רק
שרונן היה יותר יפה והפנים שלו היו יותר עדינות משל אוהד.
כשקלטתי את אוהד מנסה לגלוש מעבר לנשיקה הפסקתי אותו . הוא כיבד את זה והתנצל היה
ממש ג'נטלמן הערכתי את זה מאוד.
כניראה שלא יכולתי לצפות מה יקרה בפגישה שאחרי ושהערכה שלי כלפי אוהד לא בדיוק
נכונה כניראה שזה היה משהו שבאמת לא ציפיתי לו ובמיוחד לא מבחור שנראה בחור אחלה...
לדבר איתי וגם אני מעדיפה יותר לבלות עם החברות שלי והמשפחה במיוחד עכשיו שאחותי
סוף סוף ילדה ויש לי אחיין מקסים שקוראים לו עידן.
מכל הקטע של החתונה ירדנו ובחודשיים האחרונים הקשר שלנו מאוד לא נעים אנחנו רבים כל
הזמן ובגלל שטויות. ככל שהקשר שלנו יותר מסתבך רונן הולך ומתייעץ יותר עם תמר ידידה
שלו מאוד טובה ואני פניתי ליובל שנהיה ידיד מאוד טוב שלי. אבל הרגשתי שהם מבלים
יותר מידי זמן ביחד וחששתי.
בערך שבועיים וחצי לפני הסוף אישפזו אותי בגלל עגיל בגבה שלא נעשה נכוןהייתי
מאושפזת שבוע וחצי ורונן אפילו לא ביקש לצאת מהבסיס לבקר אותי אבל כשגילה שתמר
מאושפזת הוא הפך עולמות כדי לצאת באותו היום לרבעוש אבל הוא לא באלבקר אותי הוא הלך
לתמר וישב איתה כל השבת בזמן שאני - חברה שלו - מאושפזת 2 קומות מתחת לתמר באותו
ביה"ח ולמרות שקראו לו באופן דחוף כי המצב שלי היה על הפנים הוא עדיין לא בא.
אני בחורה שמאשפזים אותה הרבה כשהייתי קטנה נפלה לי המערכת חיסונית וכמעט בגלל כל
שטות מאשפזים אותי. בפעמים הקודמות רונן ישב איתי טיפל בי ודאג לי גרם לכל רגע
בביה"ח להיראות לא כל כך נורא אבל הפעם הוא ישב עם תמר החזיק לה את היד סידר לה את
הכרית ונשק לה על המצח כשבכתה. הבנתי שהקשר שלנו נגמר. האמת שכאב לי מאוד בכל זאת
לא קל לסיים מערכת יחסים של שנתיים עם מישהו שעברתי איתו כל כך הרבה דבריםוישנם
הרבה זיכרונות יפים. ידעתי שיש לנו בעיות קצת אבל תמיד פתרנו אותם. משום מה כשחשבתי
על זה לפתע התחלתי לחשוב על יובל - אהבתי הראשונה וחשתי געגוע. אני לא יודעת למה
הרי יובל ואני הפכנו לידידים טובים דיברנו על הכל וחופשי כאילו ואף פעם לא היה
בינינו קשר רומנטי וכאילו לא יהיה אבל באותו הרגע שחשבתי עליו לפתע התגעגתי לקשר
שלנו שלפני שנהיינו "כמו אחים".
שבוע אחרי שהשתחררתי מביה"ח רונן שוב חזר שבת הבייתה מהצבא והפעם ישבנו ודיברנו
עלכל מה שקורה בינינו והבנו שזה נגמר אבל עדיין הרגשתי שאני אוהבת אותו ובאופן
מסויים ידעתי שכאן זה לא נגמר ושאני עוד ישמע מרונן.
במשך חודשים עדיין חשבתי על רונן והשיחות עם יובל בילבלו אותי באופן טורף רונן
התחיל לצאת עם תמר ומאז שאנחנו נפרדנו הם ביחד היא הייתה מאושרת התוכנית שלה הצליחה
והיא הפרידה בינינו רוב המריבות שלנו היו בגללה היא הראתה לו שהיא מקשיבה לו יותר
והיא דואגת יותר היא ניצלה את המשבר שהיה לנו הדחף של רונן לבלות איתי פחות ובזמן
הזה להיות איתה גרם לי לדחף לבלות איתו פחות להקשיב לו פחות ולבלות עם חברות שלי
לעבוד בכוונה בימי חמישי שהוא בבית. התרחקנו בגללה. שנאתי אותה אז ואני שונאת אותה
היום ואני אשנא אותה תמיד.
אחרי שלושה חודשים הבנתי שאסור לי לתת לכל זה להשפיע עליי ושהחיים הם יפים והכי
חשוב הם ממשיכים אז התחלתי להכיר אנשים חדשים ולקחתי מיובל קצת הפסקה בשיחות שלנו
כדי שכל הבלבול שנוצר לי בראש יסתדר קצת.
בשבוע שלפני יום כיפור אמא עברה תאונה קשה כולם אמרו שזה באשמתי כי הלחצתי אותה
בזמן שנהגה . אמא שלי נלחצת שהטלפון מצלצל בזמן שהיא נוהגת זה מציק לה באוזן ואני
התקשרתי 4 פעמים או יותר בזמן שנהגה. כמובן שאת האשמה לקחתי על עצמי ועם ייסורי
המצפון שאמא שוכבת ביה"ח בגללי ובמצב קשה לא יכלתי לשאת יותר לא הצלחתי לישון
והייתי ערה יום ולילה במשך שבוע ביה"ס העבודה הבית האחות הקטנה הניקיון והקניות הכל
לקחתי על עצמי בין רגע הפכתי את עצמי לאמא קטנה שדואגת לבת שלה ודאגתי לאחותי.בסוף
התמוטטתי אבל אחרי 20 שע' שינה ויומיים מנוחה בבית הרגשתי מצויין. ביומים האלו
שהייתי בבית נכנסתי לצ'אטים דיברתי עם אנשים שחררתי לחץ ואנשים הבינו ועודדו. באחת
השיחות האלו דיברתי עם בחור אחד שהצחיק אותי והיה ממש נחמד דיברנו במשך 3 שעות
ויותר בצ'אט ובסוף החלפנו טלפונים ץ קראו לו אוהד ולאחר שבוע של דיבורים בטלפון
החלטנו להיםגש והוא היה ממש נחמד. ישבנו בגן ליד הבית שלי ודיברנו וצחקנו היה אחלה
מאוחר יותר בערב דיברנו בטלפון וקסענו ליומיים אחרי . מאחר ואמא בדיוק השתחררה
מביה"ח היא ישנה כמה ימים אצל יפית והודי'ה ישנה איתה אז אוהד בא אלי והביא סרט
שתינו יין והעברנו ערב שקט ורומנטי. אוהד פתאום נישק אותי . זאת הפעם הראשונה שאני
מתנשקת עם מישהו מאז רונן זה היה די מוזר. כשחושבים על זה אוהד די דומה לרונן רק
שרונן היה יותר יפה והפנים שלו היו יותר עדינות משל אוהד.
כשקלטתי את אוהד מנסה לגלוש מעבר לנשיקה הפסקתי אותו . הוא כיבד את זה והתנצל היה
ממש ג'נטלמן הערכתי את זה מאוד.
כניראה שלא יכולתי לצפות מה יקרה בפגישה שאחרי ושהערכה שלי כלפי אוהד לא בדיוק
נכונה כניראה שזה היה משהו שבאמת לא ציפיתי לו ובמיוחד לא מבחור שנראה בחור אחלה...





💬 תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היו הראשונים להגיב!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות