טמבל!

אני צריכה להבין שנגמר לך


אני צריכה להבין שלפעמים אין הגיון ואין מי שיחסום את הרשע


 


אני רואה אותך בכל מיני אתרים מתכתב עם אנשים וכותב.. ואני מנסה לבלוע כל מילה- יודעת שיש עוד כל כך הרבה מילים


 


אבל אני לא קיימת יותר בשבילך


אולי הייתי ואולי אפילו אף פעם לא הייתי חשובה לך


לא בלב...


 


מקווה בכל רוע ליבי שתתגעגע אליי אנושות, שתצטער, שתשנא את עצמך על זה שככה בשרירות לב ובאופן כל כך החלטי ולא צפוי- החלטת יותר לא לדבר איתי


אני כקליפת השום בעיניך- וזה אחרי שאכלת את האוכל שלי, ישנת במיטתי וחווית איתי את החוויות החמות והאוהבות ביותך שהיו לך בחייך


טמבל! העיקר אתה חושב שאתה החכם מבין שנינו, הה?....


טוב- אולי אתה אכן החכם- הרי מי שסובל זו אני ומי ש"נפתח בשימחה לחיים חדשים" ורוכש חברים חדשים עכשיו זה אתה


בחיי- כמה שאני שונאת אותך עכשיו. איש צבוע ומגעיל שכמוך...


אבל למה- למה אני מרגישה שאלוהים נמצא איתך יותר מאשר איתי? הרי אתה הצוהל והמעופף- ואני הבודדה השבוייה בזכרונות שלא יחזרו יותר לעולם...


 


למה, אלוהים, למה......


אלוהים כן איתי- כל הזמן!


 


אתה לא.....


 


טמבל!