איך שהסורגים הפרידו בינינו- חלק 2

חיכתה לי בחדר מישהי מאוד לא מוכרת...





זו הייתה שירן, חברה לשעבר של רותם לפני שהוא ניכנס לכלא.

לא היה בינהים משהו רציני אבל היא.. אוהבת אותו כבר שנים על גבי שנים.

אני והיא לא מסתדרות מעולם לא הסתדרנו היא גדולה ממני בשנתיים ותמיד הייתה עוקצת
ועושה לי פרצופים.

באתי לה ישר ביציאה חותכת: "מה את עושה פה ?"

שירן:"את יודעת אפשר להגיד שלום, מה נשמע, מה קורה..."

אני:"חחח זה ממש מצחיק חמודה שלי, מה את רוצה ואיך ניכנסת?"

שירן:"אליאב הכניס אותי, ובאתי לדבר איתך"

אני:"דברי מהר"

שירן:"תראי עדן, את וכולם כמעט יודעים את המצב שלי אני מאוהבת ברותם ועכשיו שהוא
השתחרר יש לי הזדמנות לכבוש

אותו מחדש ולחזור אליו"

הייתי ממש בפה פעור כאילו מה היא רוצה ממני בכלל!?

אני:"מה את באה לספר לי את זה? את לא חברה שלי אין לי שום עניין איתך זה ידוע
לשתינו לא? שיהיה לך בהצלחה"

שירן:"לא, לא לא את לא מבינה אותי עדן אני רוצה שתפני לי את הדרך"

הבנתי אותה אבל לא נתתי לה להבין שהבנתי אותה כי שירן תמיד ידעה שרותם מרגיש אליי
משהו ואני דמות חשוב בחייו,

תמיד הפרעתי לה בלי שאני יעשה כלום ככה היא טוענת לפחות..

ישר עניתי לה:"מתוקה את חיה בסרט מזה טלנובלה קחי ת'עצמך ותעופי, מה לי ולרותם בכלל
הוא חבר של אחי, בקיצרר

יאללה תעזבי אותי בשקט"

שירן עזבה את הבית שלי אפשר להגיד פגועה.

אבל היא לא עינינה אותי כי בכל זאת הרגע חזרתי וגיליתי משהו ששינה לי את החיים לא?

ניכנסתי קצת למיטה לנוח לא הרגשתי טוב היה לי כאבי ראש חזקים במיוחד.

ישנתי איזה שעתיים וקמתי.

הפאלפון שלי העיר אותי זה היה רותם... קשה להאמין אבל זה באמת היה הוא.

אני:"הלו?"

רותם:"עדן... אני לא מפסיק לחשוב עלייך אני שברתי לעצמי את המילה אני לא מאמין.."

השתתקתי כמה שניות..

אני:"רותם הכי מסוכן שיש זה שתתקשר אלי אליאב בבית וחוץ מזה שאחרי מה שהיה אתמול
במועדון זה קצת מסובך"

רותם:"למה את מתכוונת?"

אני:"שירן הייתה אצלי היום, היא אמרה לי כל מיני דברים שטותיים, היא רוצה לחזור
אלייך לפי מה שהבנתי"

רותם:"מזה? כוס אמא שלה נימאס לי ממנה יאלה שתרד לי מהחיים כבר"

אני:"טוב זה לא בשבילי רותם.. היה נחמד לשמוע ת'קול שלך אבל אני צריכה לנתק..."

רותם:"למה את כל כך קרה אליי?"

אני:"ביי מאמי..."

ישר ניתקתי.

אל תחשבו איזה מגעילה ורעה אני ממש לא!!! אליאב ניכנס לחדר וניבהלתי.

אליאב:"עם מי דיברת?"

הרגשתי חרא לשקר לאח הזה... אבל לא הייתה לי ברירה.

אני:"שני, עם מי כבר יש לי לדבר"

אליאב:"טוב תקשיבי יש לנו ת'אירוע, החתונה של אלירן, לא שחכת שהוא הזמין גם אותך.."

אני:"ווואייי ברח לי מהראש איזה לא נעיםם, מה אני לא מוכנה כלום מה למה לא הזכרת
לי?????!!!!!!!!!"

הייתי בעצבים גמורים!!! לראות את רותם גם שם?!! למי יש כוח לזהההההה!?????

מזל שהתעוררתי בזמן קבעתי תור במספרה מהר מהר, ונסעתי.

עשיתי בשיער פן בקבוקים יצא לי מאוד יפה, והלכתי לקניון רמת אביב וקניתי שמלה אדומה
מזארה ונעליים של סטיב מידן

יפות יפות אדומות, עם עקב מנומר כזה (כמובן שזה אחרי כמה זמן שהסתובבתי).

הגיע כבר הערב וניכנסתי להתקלח, התלבשתי הייתי ממש יפה נורא אהבתי איך שיצאתי בדקה
ה-90 חחח.

אחי גם סיים להתארגן הוא היה כזה חתיך עולמי שבא למות הוא שם חולצה של ורסאצ'ה
שחורה וגי'נס של ארמאני ונעלים

שחורות של בוס ובושם... עדיף שאני לא ימשיך בקיצור שנינו היינו הכי יפים בעולם.

אני נסעתי אחריו עם האוטו שלי והוא בשלו כדי שאם יהיה לי משעמם אני יחזור הביתה בלי
ללחוץ עליו.

הגענו לאולם, הוא היה מדהים הכל היה מסודר עם הרבה אנשים ואוכל טוב.

רק בשביל הרקע, אלירן הוא חבר מאוד טוב של אחי והוא הכיר מישהי ועכשיו הם מתחתנים
אני הוזמנתי ככי אני ידידה טובה

שלו והוא אחלה בחור אז הגיע לו שאני יבוא.

בקיצור התיישבנו נחשו באיזה שולחן? איפה שרותם ישב... מה לעשות הגורל לא עוזב
אותנו.

רותם לא הפסיק להסתכל עליי כל הערב זה היה כבר מביךךךך ממששש...

התנגן שיר סלוא... שיר כזה מהמם אתם בטח מכירים ANOUK-MICHEL איזה מרגש... לאט לאט
התחילו להתאסף

זוגות ברחבה... ואז רותם הזמין אותי לרקוד, אליאב כמובן לא הבחין בכלום זה היה סתם
מתוך קטע של כיף בעיניו...

הוא לקח אותי בעדינות לרחבה יד ביד.. כולם הסתכלו עלינו... עיניינו הירוקות התמזגו
והמיסו את שנינו.... הוא לחש לי כמה

שאני יפה וכמה שהוא רוצה אותי... לא עניתי לו רק חייכתי קלות...

אם הייתי יודעים כמה יופי יש בבנאדם אחד... הוא יפה לכל הדעות...

שירן ... הייתה באירוע גם והבחינה בנו היא רקדה עם אח שלי ולפתע היא החליטה שניתחלף
בזוגות החתיכת כלבה בת כלבה

הזאתי!!!!! לא הייתה ברירה רקדתי עם אחי והיא רקדה עם אהובי..

ניגמר החלום המתוק שהיה רק כמה דקות....

חזרנו למקומות ושירן באה אלי ולחשה לי:"על זה אני מדברת"

התחלתי כבר להתעצבן אבל התאפקתי!!! ממש מממשש התאפקתיי ואפילו עכשיו שאני ניזכרת
בזה באלי להביא לה כזאת

כאפה וולסובב אותה!!!!!!!!

הלכתי לשירותים ואז יצאתי החוצה לעשן סיגריה.

אני מחפשת את המצית שלי ולא מוצאת ואז אחד בא אליי מאחורה ואומר לי:"אש?"

הסתובבתי לראות מי זה.. ות'אמת הופתעתי... זה היה אחד מהחברים של אחי.. אבל לא
הקקות האלה אחד על רמה... שאני

לא יכולה לכתוב פה את השם האמיתי שלו כי הוא די מוכר אז אני אקרא לו בשם בדוי,
אלמוג.

אמרתי לו:"אלמוג... איזה הפתעה לא ראיתי אותך מאז"

אלמוג:"גדלת, אפשר לדבר איתך את כבר לא קטינה חחחח"

צחקתי אבל לא ידעתי לאן אני לוקחת את הצחוק הזה.

אלמוג:"באתי בעיתוי טוב לעשן סיגריה ועוד לא לבד עם נסיכה כמוך אני יעשן 20
קופסאות"

שוב צחקתי... למרות שהייתי בהלם.

כאילו איפה הכבוד? חשבתי לעצמי...

אני:"אלמוג לאן אתה חותר?"

אלמוג:"בסה"כ נתתי מחמאה ובאותו זמן גם עשיתי לך בחינה"

אני:"אהה אוקיי ומה התוצאה?"

אלמוג:"בחורה על רמה, עם כבוד,אינטליגנטית, לא זולה יש להדגיש וכו וכו'."

דפקתי צחוק של החיים, גמרתי כבר את הסיגריה ואמרתי לו..:"היה נחמד"

והלכתי.

אמרתי לעצמי חבל על הזמן שלי עוד דקה פה והמצב ידרדר יותר ויותר..

לחשתי לאליאב באוזן שאני ייסע כבר הביתה השעה 1 וחצי בלילה מאוחר בשבילי ולא נוח לי
כל כך...

הוא אמר לי שאין בעיה ושאני ייזהר וינעל ת'דלת, נתתי לו נשיקה אמרתי שלום לחתן
והכלה ונעלמתי מהשטח.

נסעתי ונסעתי מהורהרת קצת, עייפה... הכבישים היו חשוכים והרגשתי שכל הזמן יש מכונית
שניצמדת אליי וזה נורא

הציק לי אז סטיתי מהדרך הנכונה כדי לראות אם הוא עדיין עוקב אחריי ובאמת כך היה
פחדתי נורא לא חשבתי שזה אפחד

באותו הרגע, בסופו של דבר הגעתי הביתה מדרך מסורבלת שאני בעצמי עד היום לא ידעתי
שהיא קיימת.

עליתי הביתה הורדתי ת'נעליים לא הספקתי אפילו לשבת שמעתי דפיקה והלב שלי ירד
לתחתוניםםםם כל כך פחדתי כמעט

בכיתי...

כשפתחתי.... זה היה......

מי לדעתם?

המשך יבוא!!