למושלם שלי.. :(

 


למושלם שלי...


אני כותבת לך את המכתב הזה, אני יודעת שאף פעם לא תדע עליו ולא תראה אותו, אבל אני מרגישה שאני חייבת להוציא את זה, אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ מזה שאני מסתירה ממך את זה...


אז היום, אחרי 3 חודשים שלא דיברנו ראיתי אותך שוב נסיך שילי, אתה לא יודע איזה הרגשה זאת, אחרי שלילה שלם לא ישנתי מהמחשבה שהשלמנו וסוף סוף מחר יום חדש.


הגעתי אלייך וראיתי אותך שם נסיך שילי , עומד מולי, ועם העיניים היפות שלך מביט בי, הרגשתי שאני קופאת במקום, לא יודעת מה קרה לי, הרגשתי שאני לא רוצה לעזוב אותך, שאני רוצה שרק תחבק אותי חזק ולא תעזוב, שהרגע הזה איתך לא יגמר לעולם.


ישבנו דיברנו, אתה סיפרת לי על כל הבחורות שהיית איתם, סיפרתי לך מה איתי, פתאום הבנתי, עשיתי טעות שוויתרתי עלייך בכזאת קלות, היום אני קולטת, אתה אהבת חיי, אני לא יכולה להילחם בזה עוד, אבל כנראה שהאהבה הזאת לא נועדה להתממש, אני יודעת שאני חייה בתוך בועה יפה וורודה, ושאני ואתהבחיים לא נחזור להיות ביחד, ישבתי מולך, הסתכלתי בך, חושבת, מהססת, לא יודעת מה להגיד לך, פשוט רציתי להדביק לך נשיקה ענקית, לסתום לך את הפה, שתבין לבד הכל, שתדע שאני כל הזמן חושבת עלייך, שאתה כל הזמן בתוך המחשבות שילי, אבל זה לא קרה, אתה בשלך, ואני פה, בתוך הבועה.


שאלת אותי אם עוד יש לי רגשות, ואני פשוט לא יכולתי לענות , פחדתי , פחדתי לפגוע בך שוב, הרי איזה זכות יש לי להיכנס שוב לחיים שלך ולהרוס אותך כמו פעם?!העדפתי לשתוק, אני לא יודעת, אולי גם לך יש עדיין רגשות אליי, היית כל-כך שקט, רומנטי, כששאלתי אותך אם עוד יש לך רגשות אליי אמרת שלא, זהו, אז אבדו כל תקוותי, מצאתי את עצמי פה כותבת לך מכתב בידיעה שלעולם לא תראה אותו, מריחה את הבושם שלך שעדיין נשאר לי על הגוף, יושבת וחושבת על מה שהיה , מה שהיה ונגמר , מה שהיה וכבר לא יישוב להיות כמו בעבר....