הקיץץץ-פרק 3

"סופי אנחנו צריכות אההה..אופס!".אמרה אדר כשקלטה אותנו מתנשקים.על פניה נסוך
אותו חיוך שאני כל כך אוהבת."צריכים ללכת?".שאלתי משחקת אותה קול."כה..זאת אומרת אם
את יכולה".היא אמרה בציניות קלה וחיוך מצחיק קישט את פניה.לא התאפקתי וצחקתי"בטח
שאני יכולה".

נתתי לאדיר נשיקה קטנה בלחי,הוא היה מופתע כנראה הוא ציפה לעוד נשיקה.אבל אני
החלטתי שגם איתו אני אשחק..כמובן שלא ידעתי מה יקרה בהמשך...



השאלה הראשונה של אדר-כמה צפוי הייתה."איך הוא מנשק?"."מנשק טוב".עניתי בחוסר
סבלנות והרצתי בראשי שוב ושוב את הנשיקה שלו,היה בה משהו שונה."איך הגעתם למצב כזה
בכלל?!".שאלה אדר ונראתה מסובכת עם עצמה.וכך מצאתי את עצמי מספרת לה הכל והיא בולעת
בשקיקה כל מילה שיוצאת לי מין הפה.



הלכנו לישון..אני לא יודעת כמה ישנתי אני רק יודעת שצלצול הפלאפון שלי העיר
אותי.מספר חסום הבהב על הצג.שיחכו אמרתי לעצמי והמשכתי לישון.אחרי רבע שעה צלצלו
שוב."זה כנראה חשוב".אמרתי לאדר שהתעוררה בנתיים וישבה לידי."תעני".היא הפצירה בי
וידעה כי עכשיו הולך להיות מעניין.

"הלו?".עניתי בעייפות."סופי?".שאל קול לא מוכר."כן?".עניתי בחוסר סבלנות."זה
אדיר..".ענה הקול היותר מוכר ."מי?".שיחקתי אותה והלב שלי קפץ בריגוש..הרגשה שלא
הייתה לי הרבה זמן."אדיר,מאתמול בלילה..".ענה אדיר בביאוס קל."אההה..מה
קורה?".עניתי בעייפות."מושלם מה איתך?".הוא ענה בנימוס."הכל כרגיל..".עניתי מקווה
לסגור את השיחה כבר."את יורדת היום למטה?,חשבתי לראות אותך שוב..זאת אומרת אם את
יכולה".הוא נשמע כל כך חמוד שרציתי לצחוק לו בפרצוף אבל שמרתי על קור כיאה לביצ'ית
במעמדי."אני נוסעת הבייתה היום..אבל אתה יכול להיפגש עם אדר אם בא לך".אמרתי
בארסיות ואדר נתנה לי מכה ברגל."אהה לא לא חשוב..אני אדבר איתך כבר..".אמר אדיר
וסגרנו את השיחה בחביבות.

"אני לאא מאמינה שככה ענית לוו".אמרה אדר והתנפלה עליי.

"אחד מיני רבים".ביטלתי אותה וסגרתי את הנושא."מה קורה בננות??".קראה אחותה אפרת מן
החדר השני."סופי אלילת בנים..את חייבת לראות איך היא מתייחסת אליהם".סיפרה אדר
לאחותה הגדולה..וככה ישבנו שתינו מספרות לה על כל מעללי והיא מקשיבה בחשק.



עברו כמה ימים..נסעתי לחברה שגרה בבת-ים לחגוג איתה את יומולדתה והתכוונתי גם לישון
אצלה."נעמי..אני למטה!".אמרתי לה והשוער החביב של הבניין שלה שנראה כמו בית מלון
הכניס אותי והזמין לי מעלית."תודה".אמרתי וחייכתי."הכל בשביל יפהפייה כמוך".הוא
ענה.קצת מבוגר לא? חשבתי לעצמי.

עליתי אליי לבשנו את בגדי הים שלנו וירדנו לחוף שנמצא ממש מתחת לבניין שלה,הבריזה
הנעימה ליטפה את הפנים שלי ופיזרתי את השיער נותנת לו לנשום אוויר של ים.

התמקמנו על כיסאות הנוח והבחור שגובה כסף עליהם התחיל איתי."בשבילך בחינם!".אמר
וצחק."ובשביל חברה שלי?".שאלתי בחיוך מתחנן."גם בשבילה,שתי יפהפיות!".פסק והלך."אני
לא מאמינה"..צחקה נעמי."זה היה גדול".אמרתי אני.

וכך ישבנו כשאני מעדכנת אותה בהתרחשויות עם אדיר ושאר המחזרים."הוא התקשר
שוב?".שאלה נעמי."כן,התקשר עוד פעמיים מתחילת השבוע,שיחות סרק של מה קורה,הוא שולח
הודעות באייסיקיו ולפעמים אני עונה".אמרתי בחיוך."את רוצה לראות אותו שוב?".שאלה
נעמי."לא יודעת..אולי אם ייצא לי".(בשעה הזו לא ידעתי שההזדמנות תגיע כזה מהר.עלינו
הבייתה התקלחנו ובנתיים אני נכנסתי לאייסיקיו שלי."אדיר אמר שהוא מתגעגע ורוצה
לראות אותי שוב".צעקתי אלייה.



בערב יצאנו לטיילת עם המון חברים של נעמי מתנועת הצופים לחגוג את יום ההולדת
שלה.אמא שלה כמו אמא שלי(נשים מדהימות)נוקשות מעט בנוגע לשעות החזרה הבייתה.השעה
שהוקצבה הייתה אחת וחצי.הסתדרנו עם זה.

לקראת השעה 12 כשסיימנו לאכול את הפרוזן יוגורט המפורסם הופיע שוב על צג הטלפון שלי
מספר חסום."הלו?".עניתי מנסה להתגבר על הרעש."זה אני אדיר!".אמר אדיר מהעבר
השני."איפה את? עדיין בבת-ים?".שאל בקול עדין."כן,למה?".שאלתי מסוקרנת."אולי אני
אקפוץ עם חבר ותבואי עם חברה שלך?".שאל.שאלתי את נעמי כדיי לקבל את
אישורה."אוקיי,תוך כמה זמן אתה פה?".שאלתי את אדיר."תוך 10 דקות..אנחנו בחוף
ראשון".הוא ענה והשיחה נסגרה.הלכתי למראה באחת החנויות ואמרתי לנעמי"תראי באיזה מצב
אני,אני לא מאמינה שאני אתן לו לראות אותי כך!"."תפסיקי את מהממת".עודדה אותי נעמי
וחיבקתי אותה.



"איפה אתה?".שאלתי את אדיר."הגעתי לטיילת של בת ים,איפה אתן בדיוק?".הוא שאל ונתתי
לו את נעמי שתסביר.כיוונים זה לא השטח שלי.



"הנה הם אני חושבת..אוטו כסוף נכון?".שאלה אותי נעמי והלב שלי..ניתר מעצמו תחושה
שלא הייתה בי מזמן..



נדלקתי על אדיר?...................