ילדי הקטן

ילדי הקטן, אני אוהבת אותך, תמיד אוהב אותך, היית אמור להיות הראשון אבל לא היה לי את האומץ לקחת אחריות בגיל כל כך צעיר, אתה לא אשם בטעויות שלי ושל אביך, אתה רק תוצאה לאהבה חזקה! לא היה לי את האומץ להשלים עם העובדה, לקבל אותה, ולהשאיר אותך, מי היה מטפל בך? אני לא יכולתי, אני צעירה בכדי לגדל אותך, העדפתי שפשוט לא תיוולד... אני מצטערת תינוק שלי שהרגתי אותך, ואני בוכה ובוכה, כי אתה תינוק שלי לא אשם... אבל אתה ההוכחה לאהבה החזקה השוררת ביני לבין אביך... פחדתי מאוד ולכן גירשתי אותך ואתה הלכת, מתת... אביך רצה אותך, אמר לי להביא אותך לעולם חדש אבל אני לא רציתי, זה היה מפחיד, מבהיל, מסוכן וגם מוקדם מידי... אבל אני יודעת שגם אם היית בכל זאת מגיע, הייתי מעניקה לך את כל אהבתי, את כל נשמתי, תינוק שלי... מצטערת קטן שלי, מצטערת שהרגתי אותך, אבל תבין אותי תינוק שלי, אני עדיין ילדה בת 16 שרוצה עוד לחיות, אבל אני תמיד יאהב אותך למרות שלא הכרתי אותך, אבל תמיד הרגשתי אותך! אתה חלק ממני, תמיד תהייה!