הקיץ

הקיץ היה כל כך חם..הזיעה הייתה ניגרת על פניי גם כשהתקלחתי,זה הדבר שהכי זכור
לי שזה היה קיץ חם.

יצאתי אל חדרי עטופה במגבת והאוויר החם שהגיע מהחלון החדרי ליטף את פניי.4 שיחות
שלא נענו,היה רשום על צג הפלאפון שלי.מי זה עכשיו? שאלתי את עצמי בלי קול.מרוגשת מן
המחשבה ששוב המחזר השבועי לא זנח אותי.אהבתי את תשומת הלב,אהבתי את האהדה,את הרצון
להיות בחברתי גם אם היה אינטרס כלשהו לצמוד השבועי שהתלווה אליי.אהבתי ששמו לב
אליי,שהתייחסו.הייתה לי בעיה.

"היי אדרייי מאמי,מה קורה?".שאלתי את ביתו של דוד שלי,אחת מחברות הנפש היחידות שהיו
לי."היי סופי מה קורה?".היא ענתה לי עליזה ושמחה.

"אני באה בערב".אמרתי בהתרגשות"כולםםם מחכים לך".היא ענתה לי ונתנה את מנת התשומת
לב שהצטרכתי.

התיכנון היה להעביר עוד סוף שבוע מדהים בביתו של דוד שלי בעיר הלא רחוקה,הייתי עם
משפחה אהובה,צחוקים כל היום,והכי חשוב בילויים עד אור הבוקר-רק שם יכולתי להתפרק
והם הבינו למה אהבתי את זה.



"אבא מתי אתה מקפיץ אותי לדוד מרדכי?".שאלתי את אבי כשהוא הגיע מהעבודה."בואי נלך"
אמר כעבור כמה דקות.לקחתי את התיק שלי עם הבגדים,האיפור וכל שאר הדברים החשובים
ועליתי לסוזוקי באלנו של אימי.



לקראת הערב כשכבר דיברתי עם כל מי שהייתי צריכה,וצחקתי עם הדודים ועשיתי שיחות נפש
עם הבוגרות יותר ממני והפעלתי את חכמתי על אישתו של דוד שלי סוף סוף הלכתי עם אדר
להתארגן ליציאה."לאן הולכים?".שאלתי בקלילות."מועדון חדש באיזור התעשייה".אמרה אדר
ועיניה בורקות."יש חתיכים אני מקווה?".שאלתי שוב."כן לילוש הייתה שם בשבת האחרונה
וסיפרה שכמות הדוגמנים שם זה משהו שלא להאמין".סיפקה אדר את התשובה שרציתי
לשמוע.אני מקווה שלילוש הזאת מבינה על מה היא מדברת אמרתי לעצמי.



לילה,השעה 12 אדר ואני עומדות בכניסה למועדון.אני מנגבת עגליי זיעה מפניי והיא
מסדרת את חולצת המחשוף שלה.לכל הבנות במשפחה שלה יש חזה ענק ואני התברכתי בבינוני
שגם חברות שלי קינאו בי עליו.אין מה לקנאות צרך להסתפק במה שיש ניחמתי את עצמי.

"נכנסים סוף סוף?".שאלה אדר את הסלקטור שנראה מפחיד."כן יפהפייה כל עוד חברה שלך
תיתן לי את המס' טלפון שלה,אתן יכולות להיכנס".הוא ענה לאדר וקרץ לי.התמלאתי בעונג
צרוף הכניסה בכיס שלי."אתה לא רוצה לבדוק קודם שאין עליה חומר נפץ?".שאלה אדר וגרמה
לשלושתינו לשחרר צחוק פרוע.הילדה הזאת הורסת אותי.רק היא מסוגלת!



נכנסנו למועדון,הוא היה כבר מלא באנשים שמקפצים לצלילי המוזיקה שהדי.ג'יי החתיך
למדיי שם להם.האורות הסתובבו סביבי והרגשתי את הגרון שלי יבש."להביא לך משהו
לשתות?".שאלתי את אדר בצעקה."לא" היא סימנה לי עם היד והמשיכה לרקוד עם איזה בחור
שרקד כמו קנגורו שהתחשמל.זה הצחיק אותי.הגעתי לבר וסימנתי לברמן שיביא את הדיאט
קולה הנצחי.אלכוהול אני לא שותה משתי סיבות קודם כל אני רק בת 16-קטינה ולא אוהבת
לאבד שליטה על המצב שלי.ודבר שני אסור לערבב אלכוהול עם תרופות.



בעודי שותה הרגשתי שמישהו מסתכל עליי,הפנתי את מבטי ושם הוא עמד

עיניים גדולות בולעות אותי בשקיקה,זיפים בדיוק כמו שאני אוהבת,הבעיה היחידה שהוא
היה קצת נמוך.ואני לא בנאדם ששופט רק לפי מראה חיצוני אבל החלטתי להמשיך הלאה.

חזרתי לרחבת הריקודים ואותו בחור רקד איתי משתדל להתקרב אליי בתנועות מינימליות."את
יפה".הוא צעק לי ואני חייכתי מה שמחמאות עושות לי.התחלנו לרקוד צמוד יותר,יותר זמן
הידיים שלו חיבקו אותי אבל לא היה בהם מגע מיוחד.בדיוק של כל אותם הבנים שקדמו
לו.כבר שומדבר לא ריגש אותי ידעתי שאני בבעיה רצינית שאיבדתי כל רגש אנושי.אבל
המשכתי משתדלת לשכוח את העבר.

אני לא יודעת איך הגענו לזה אבל בכל פעם שהבחור הזה היה מסתובב או נעלם מישהו אחר
היה מתקרב אליי וראו שהוא קינא הוא אפילו שאל כמה פעמים אם באתי עם מישהו
למועדון.שיחקתי אותה קשה להשגה אבל כבר בסוף הערב הוא נישק אותי-נשיקה קטנה שלא
עשתה כלום ומאותו רגע הוא נכנס לדפי ההסטוריה שלי,עוד בחור שנפל ברשת ובטח שלא ידע
איך לצאת ממנה.הוא סימן לי עם הפלאפון שלו שאכתוב את המספר שלי."אייסיקיו".הוא צעק
לי.ואכן רשמתי.את אותו הבחור ראיתי עוד באותו ערב אבל בכל פעם שהתקרב ברחתי.



"נו א נהנית???".שאלה אדר וגלגלה את עיניה לפזילה קטנה.היא סחטה ממני צחוק
כובש.והלכנו הבייתה עייפות בחמש לפנות בוקר כל הרחובות היו עוד הומים ככה זה
בעיר.אני לא רגילה לזה אני גרה במושב לא רחוק מפה.



"בוקר טוב".אדר קפצה עליי והפריעה את מנוחתי."מה השעה?".שאלתי בקול של כלב דרוס."3
אחר הצהריים קומי ישנוניתת משעמם לי".היא צעקה לי באוזן.לבסוף קמתי."נו? הבחור
מאתמול הוסיף אותך?".היא שאלה אותי."בואי נבדוק".אמרתי לה."שום דבר חדש".הוספתי
ביובש."את לא מאוכזבת?".היא שאלה.

"לא".רק עייפה.הייתי אמיתית,אבל כל המחזרים שבאים והולכים עייפו אותי,חיפשתי מישהו
שיאהב אותי באמת ושאני אוהב אותו,רציתי חבר רציני כבר הרבה זמן וסוף סוף ה' שלח
אותו אליי!!!



על זה בהמשך...