עיניים צורבות...

מדברת איתך על חברות, לא יודעת מה לעשות,

לכולם כבר נמאס, ואצלי האהבה עוד לא נגמרה,

כן אהובי, אחרי כל מה שעברנו אני עוד אוהבת אותך,

כולם אומרים שאתה לא שווה את הדמעות,

שבגללך אני לא צריכה כל היום לבכות,

שאני צריכה להתגבר,

שעלייך אני צריכה כבר לוותר,

אבל איך אני יכולה?!

לחיות בלעדייך אני לא מצליחה,

חשבתי שאם נתרחק אני אפגע פחות,

אבל לא הצלחתי בלעדייך בקושי יומיים לחיות...

וזה כאב אפילו יותר,

זה הרגיש כמו כאב שלעולם לא ייגמר...



יושבת מול המחשב, וצורבות עיניי, ויורדות דמעותיי,

הן לא נגמרות בעיניי, הן מסתיימות רק בהגיען לשפתיי,

אני חיוורת, חיוורת נורא,

מתה לי הנשמה בגללך,

יש לי חום גבוהה, לא רוצה לישון, לאכול או לשתות...

הדבר היחיד שאני רוצה זה איתך להיות,

רק לראות אותך עושה לי טוב,

אני יבריא אם תהיה קרוב,

אבל אני לא יראה אותך ברצונך,

כי אם אני יחלים או אמות כלל לא אכפת לך.



פעם כשהיית מתקשרת לא הערכתי,

פעם כשהיית רוצה להיפגש שזה ייגמר לא חשבתי,

עכשיו אם תגיד לי שלראות אותי אתה רוצה,

אני אהיה המומה, לא רגילה לזה...

זה נראה כאילו אני מכריחה אותך לראות אותי,

כאילו אתה עושה טובה בשבילי...

אז מה אתה עושה טובות?!

מה אתה משחק לי ברגשות?!

תגיד נגמר, תגיד נשאר, לא אכפת לי כבר מה...

העיקר שתגיד מילה!

שתיתן לי סימן שאני יבין מה אתה רוצה,

שאני יגיד ללב שלי להפסיק לחכות,

אם תגיד שאתה בו לא רוצה,

אז אני מחכה לתשובה...תענה לי עליה, בבקשה!